אורי דוד פורח בנגב

בחודש דצמבר האחרון קרה דבר בכדורגל הישראלי. אורי דוד שבמשך 20 השנים האחרונות זרם לו בעורקים דם כחול צהוב, פוטר מהמועדון. רעידת אדמה זעזעה את הרחוב הספורטיבי.

אורי החל דרכו עם הצהובים כשחקן במחלקת הנוער ומשם עבר לאימון בכל שכבות הגיל כולל קבוצות העילית במועדון. הוא עטור הישגים ועזר למכבים למלא את ארונם בכמות נכבדת של גביעים. רק בשנה שעברה הוא הוסיף לארון 3 גביעים – אלוף האלופים וגביע המדינה עם הקבוצה הבוגרת, וגביע המדינה עם נערים א’.

גם בשנה הנוכחית הוא המשיך בעבודתו הטובה עם קבוצת הנוער כשהקבוצה היתה במקום השני ביום פיטוריו, מה שמלמד שהרקע לפיטוריו לא היה מקצועי, ומפתיעה העובדה שכחודשיים לפני הפיטורים הוא קיבל מלגה מעירית ת״א כמאמן העונה (בהמלצת המועדון כמובן). ועל כן, הורמו גבות רבות ואיש לא נשאר אדיש למהלכים במועדון.

ממכבי הוא עבר לבאר שבע וקיבל את קבוצת הנוער במרחק 3 נקודות מהמקום המוביל בתום העונה לליגה הלאומית לנוער. אחרי שהבטיח הישארות ותוך כדי תכנון העונה הבאה שוחחתי עם אורי על העונה המאתגרת שעבר ועל עתידו כמאמן מוביל בארץ.

אורי, בחודש ינואר האחרון הגעת דרומה. איך אתה מסכם את התקופה הקצרה בבאר שבע?
״אכן ב 18.1 חתמתי בפועל באר שבע. מהרגע הראשון ראיתי כמה המקום הזה מיוחד. האנשים חמים בצורה קיצונית, קיימת אהבה ותמיכה מכל עבר. ברמה האישית ובעיקר ברמה המקצועית, כל ההנהלה הבכירה בהובלתה של אלונה מגיעים ותומכים בקבוצה בכל מגרש ובכל מקום. מבחינה מקצועית עמדנו במטרה שלשמה הגעתי וזה ההישארות בליגה, עשינו את זה בסטייל בחודש האחרון על ידי כדורגל טוב וחיובי ולכן אני מאושר מהבחירה להגיע לב”ש״.

במחזור ה 28 הזכור לטובה אירחת את קבוצתך לשעבר מכבי ת״א ואלמלם אריאל בצעד של “נקמה קרה” עבורך, קבע את תוצאת המשחק 1-0 לכם. האם נכון יהיה לומר שהניצחון הזה היה מתוק יותר מכל משחק אחר?
“היה לי נורא מוזר לשחק מול השחקנים שעבדתי איתם שנים רבות. תחושות שלא ניתן להסביר בגלל שאני רוצה כל כך בהצלחתם. מצד שני, אנחנו חייבים לנצח בשביל הפועל באר שבע, אז ההכנה נעשתה בצורה הכי מקצועית שיש. מן הסתם ידעתי מול מה אנחנו מתמודדים ב 100 אחוז, ככה שהיה קל יותר להכין את הקבוצה למשחק הזה. בוודאי ששמחתי בניצחון אבל לא מתוך תחושת נקמה, אלא מתוך גאווה בשביל שחקני הקבוצה על התמורה לעבודה קשה”.

יצאת ממכבי ת״א שם התרגלת להילחם בצמרת הגבוהה היישר למאבקי התחתית של ב״ש כשכבר שנים לא התמודדת בתחתית. בדיעבד, מה מאתגר יותר- לזכות באליפות או להשאיר את הקבוצה בליגה?
“אני לא חושב שיש מישהו שעבר את השינוי הזה בתוך כמה ימים. הרי סיימתי את עבודתי בסוף דצמבר כשאנחנו במקום השני, מתמודדים חזק על אליפות ליגה לנוער ואז הגעתי בינואר למאבקי תחתית שמעולם לא חוויתי. עכשיו שזה נגמר בצורה חיובית אז כיף לומר שזו העונה שפיתחה אותי כמאמן בצורה בלתי רגילה. העבודה במאבקי תחתית היא קשה, מאתגרת ושונה. איך לאחד את הקבוצה, איך להרים את הביטחון לשחקנים, והכי חשוב למצוא את הדרך שהשחקנים יראו את מלוא הכישרון והאיכות שלהם על המגרש, וכמובן לעמוד במטרה ולהישאר בליגה״.

המערכת של מכבי הוכיחה שאין סנטימנטים לאף אחד. זה גורם לך לאבד אמון בכדורגל? אתה נמצא בחששות גדולים יותר שאין דבר כזה לי זה לא יקרה?
“ברור. לא לעולם חוסן! אני לעולם לא אאבד אמון במכבי תל אביב. אני אוהב מאוד את המועדון, עבדתי בו המון שנים, עברתי חוויות מטורפות ואני רוצה לזכור את התקופה הטובה שלי שם”.

הופצו שמועות עלייך לגבי יחסיי אנוש לא טובים. מה אתה רוצה לומר לכל אותם משמיצים?
“העיקר והחשוב ביותר שאשתי אומרת שאני אדם נהדר.  וברצינות, תראי לבוא ולהגיד יחסי אנוש לא טובים בשם זה שאני דורש מהשחקנים, מהצוות ומכל מי שעובד סביבי מקצוענות במאתיים אחוז ויש כאלה שזה קשה להם או לא נוח, אז הם אומרים “יחסי אנוש לא טובים”. המקצוע הזה הוא העבודה שלי, אני לא עוסק בשום דבר אחר. full time בכדורגל ואני כל כך רוצה להצליח וכן לפעמים הדרישות שלי הם כל כך גבוהות ויש כאלה שיפרשנו את זה אחרת, וגם זה בסדר מבחינתי, ואני חי עם זה בשלום״.

קידמת שחקנים רבים וליד ההצלחה שלהם אפשר לרשום את שמך. אוסקר גלוך הוא אחד מהם כשגם הודרך על ידך בפרויקט העילית. למי לשייך את ההצלחה שלו- למועדון שהאמין בו? לשחקן שעבד קשה? או לך שליווית אותו בכל נגיעה בכדור?
“אכן במהלך השנים פיתחתי עשרות שחקנים שעבדתי איתם ומשחקים היום בליגת העל במכבי או בקבוצות אחרות. בשנתונים הגדולים יותר אפשר למצוא את דן גלזר, יונתן כהן, מתן חוזז. הצעירים יותר נדב נידם, עידו שחר, עדן קארצב, איילון אלמוג, דורון ליידנר ,אושר דוידה ,סתיו נחמני ועוד, והצעירים ביותר הם  אוסקר, בר לין, אוראל באייה ,רוי נאווי, רוי רביבו, שון עדרי, עילאי תומר ועוד. כולם באמת גאווה גדולה מאוד.

לגבי אוסקר זה שילוב של אמונה של המועדון, עבודה קשה של השחקן בצורה קיצונית וכמובן הכישרון הבלתי נגמר שלו. עבדנו מאות שעות אימון בשביל לשפר את הכישרון שלו, והוא מצידו תמיד דרש עוד לעבוד. כמובן שהעבודה שלו לא הסתיימה והוא צריך להרים את עצמו לרמה הבאה שלו ואני סומך עליו שהוא יעשה את זה”.

כיצד ניתן וצריך לשפר את רמתו של המאמן בארץ?
“אני חושב שכל מאמן שמחזיק בתעודת עלית ומעלה צריך לעסוק רק בכדורגל שזה יהיה המקצוע העיקרי ויחידי. צריך להפוך הרבה מאוד מאמנים למקצוענים שיוכלו להתפרנס בכבוד ובכך לפקס אותם ברמת הפיתוח שלהם כמאמנים ומשם מהר מאוד זה יגיע לשחקנים”.

טעמת במכבי את טעם הבוגרים. השנה אתה נוסע יום יום 220 ק״מ לבירת הנגב בשביל אימוניי הנוער. עד כמה קשה לך בדרכים? ועד כמה קורץ לך לעבור לבוגרים? אתה רואה את עתידך בבאר שבע?
“שנה שעברה הייתי העוזר של פטריק ואן ליוון במכבי, חוויתי את הבוגרים, זכינו בגביע היינו בליגה האירופית ובקונפרנס ליג וזו היתה חוויה יוצאת דופן. אני עושה את ה 220 ק”מ בכל יום בדיוק בשביל לחזור לזה בעתיד. אני עובד קשה בשביל להגיע לרמת בוגרים. בבאר שבע יש שחקנים מוכשרים דוגמת: חאלד זייד, רום אליגון, דניאל צדיק, אמיר גנאח, עידו כהן, סאלי גנון, רועי ממן ועוד. העתיד שלי הוא בהפועל באר שבע, אני נהנה מאוד, השחקנים מוכשרים בצורה יוצאת דופן, צמאים מאוד למידע חדש ואני ממש מאושר במקום הזה”.

מה אתה מתכנן לשנות בנוער הבאר שבעי לקראת העונה הבאה כדי לא לשחזר את השנה שהסתיימה?
“אני חושב שהעתיד של הכדורגל הישראלי נמצא בנגב. יש פה תנאים יוצאים מן הכלל להצליח. שחקנים רבים פונים אליי באופן ישיר בשביל להגיע ולהיות חלק מהפרויקט שנבנה לשנים הבאות שמטרתו להביא כמה שיותר שחקנים מוכנים לקבוצה הבוגרת של המועדון. המטרה הבאה שלי ברמת המאמנים לעזור בפיתוח המאמנים המקומיים בכל שכבות הגילאים בכדי לקדם ולהעביר את המחלקה לרמה הבאה שלה”.

משהו לסיום?
“לסיום הייתי רוצה להודות לכל הצוות שלי והתומכים מסביב על העבודה המדהימה שלהם, ובמיוחד לאשתי קרן על התמיכה בעונה המאתגרת שעברתי השנה”.