"חלל אחד ביום"- אביתר עטואר ז"ל

אבל כבד נפל על משפחת עטואר לפני כשנה וחצי, כאשר אביתר נהרג כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה במהלך סריקת אחד המבנים. הוא הותיר אחריו את הוריו, רחל ואלי, ואת אחיו איתמר.

האובדן נותר קשה מנשוא גם כיום, שנה וחצי לאחר נפילתו. במחלקת הנוער של הפועל רעננה, בה משמש אביו אלי כמנהל מקצועי, הוחלט להנציח את זכרו כאשר קבוצת נערים א’ של המועדון נקראת על שמו. במקביל, בני המשפחה ממשיכים לפעול בדרכי הנצחה נוספות לזכרו.

אביתר אהב מאוד את החיים ואת הטבע, והיה אהוב על כל הסובבים אותו. הוא היה אוהד של הפועל תל אביב, ניגן בגיטרה ולקח חלק פעיל בפעילות חברתית במסגרת תנועת הנוער “הצופים”. במקביל לשירותו בסבבי המילואים מאז פרוץ המלחמה, עבד לתקופה קצרה בשגרירות ארצות הברית בירושלים.

המוזיקה תפסה מקום מרכזי בחייו – אביתר אף הגשים חלום ולימד הפקה מוזיקלית. בין יצירותיו בולט השיר “מסע”, שכתב בעקבות נפילתו של חברו, רב־סמל שגיא עידן ז״ל.

בפתחו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אתר ג'וניורליג משיק סדרת מאמרים חדשה בשלושה חלקים, "גיבור אחד ביום". החלק הראשון יוקדש לזכרו של אביתר עטואר ז"ל כאשר בכתבה זו, אביו אלי מדבר על הקשר המיוחד ביניהם ועל פועלו של אביתר בחייו.

ספר לנו משהו על אביתר ז"ל שחשוב שכולם יכירו וידעו:
"כשהיה בן עשר, אביתר החל לנגן על גיטרה קלאסית, ובהמשך הצטרף לקונסרבטוריון המקומי, שם הרחיב את יכולותיו ולמד לנגן גם על גיטרה חשמלית ובס כחלק מהרכב מוזיקלי. לצד העשייה המוזיקלית, בלט גם ברגישותו לאחר – הוא התנדב עם מבוגרים על הרצף האוטיסטי והיה פעיל בתנועת הנוער 'הצופים'."

מתי קיבלתם את הבשורה על נפילתו של אביתר ז״ל, מה התרחש באותו היום?
"בבוקר יום שישי, 23.8.24, אביתר עטואר ז"ל השתתף בפעילות מבצעית של חטיבת ירושלים בציר נצרים בניסיון לאיתור מנהרות ותשתיות טרור. בשעה 8:20, אביתר נפל כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה בעת סריקת אחד המבנים".

איך אתם מנציחים את זכרו של אביתר, בכדורגל ומחוצה לו?
"קבוצת הנתינים בהפועל מחנה יהודה נקראת על שמו, ובהפועל תל אביב כתבו לזכרו בספר האוהדים שנפלו. עיריית פתח תקווה הקימה חדר מוזיקה על שמו בשכונת שעריה, וחבריו ללימודי המוזיקה הוציאו שני שירים – אחד שכתב אביתר, והשני שיר שכתבה והלחינה מור רומי לזכרו."

עד כמה הכדורגל, ובעיקר העבודה עם בני נוער, משפיעים על ההתמודדות עם השכול?
"הכדורגל והעבודה עם בני הנוער עוזרים מאוד. מאחר והשכול מלווה כל יום וכל רגע, חשוב לייצר תעסוקה ולהיות חיוני ומשמעותי, חינוך זו גם הדרך לספר על אביתר וללמד ערכים חשובים".

אם הייתה לך את האפשרות לחזור אחורה בזמן ולהספיק לעשות עוד דבר אחד אחרון עם אביתר – מה היית בוחר?
"הייתי מחבק את אביתר, אומר לו כמה אני אוהב אותו וכמה אני גאה בו, ויושב איתו לקפה".

אתר ג'וניורליג מחזק את בני משפחת עטואר ושולח תנחומים, שלא תדעו עוד צער.