מבירת הנגב לפורטוגל

שנה וחצי נאלץ להמתין הראל לוי, השוער המוכשר, עד לרגע בו יוכל רשמית להגשים את חלומו ולשחק בחו"ל. כעת, עם הגיעו לגיל 18 וקבלת הדרכון האירופאי, החלום התגשם באופן רשמי כאשר לוי ישחק העונה לסירוגין ב-U23 ובבוגרים של פלגייראש הפורטוגלית.

גם העובדה כי לא שיחק משחק רשמי למשך שנה לא ערערה בקצת את המנטליות של הראל, שהמשיך לחלום, לעבוד קשה ולהאמין בכל התקופה. לראייה הוא ערך התרשמויות בלא פחות משש קבוצות אירופאיות, ביניהן חטאפה, בנפיקה ולגאנס.

כעת, עם הגשמת החלום, השוער המוכשר שרוצה לפתח קריירה בינלאומית לכל דבר, מתראיין לאתר ג'וניורליג ומספר על כל מה שעבר בדרך לשם ועל המטרות להמשך כשבין היתר, לוי מציין כי דווקא בתקופה זו הוא רואה את עצמו כשגריר ישראלי באירופה לכל דבר.

הראל, ברכות על המעבר הקבוע לחול במדי פלגייראש. איך התחושות להגשים את החלום?
"זה מאוד משמח, אני עובד על זה תקופה , הרבה שנים עובד מאוד קשה באימונים אם זה לבד אם זה בקבוצה אם זה אישי, אני מתאמן בממוצע 2-3 אימונים ביום. זה מאוד מרגש, כמובן שזו רק קבוצת ההתחלה ומפה יש איך לעלות אך אני שמח איפה שאני נמצא, מאמינים בי ורוצים לפתח אותי, שמח שהמעבר סופסוף צלח.

רגע לפני המעבר המיוחל, יצאת להתרשמות בלא מעט קבוצות ביניהן חטאפה ובנפיקה. איך ההתרשמויות הללו קידמו אותך חרף העובדה שלא יצא מזה המעבר?
"הייתי בהתרשמויות בלא מעט קבוצות, שפנו אלינו כשהייתי בן 16-17, באותה תקופה היה לנו בעיה עם הדרכון והגיל וזה למה לא יכולתי לחתום למרות שכל הצדדים רצו. באותה תקופה לא הייתה לי אזרחות ולא מלאו לי 18, זה לא שבר אותי, המשכתי להתאמן ולהתקדם עד שאגיע לרגע. חוויה מאוד גדולה, התנסיתי בקבוצת בוגרים שמשחקת בליגה השניה, זה מסע ארוך שעברתי של שנה שהתנסיתי בו המון ברמות וזה הרים לי את הביטחון. דווקא ברגעים כאלו שפחות הולך והמזל פחות איתי אז זה הכי מרים אותי.

אמרתי לעצמי לאורך כל התקופה שלא אוותר לא משנה מה, אמשיך לעבוד קשה והמשברים בכל הבחינות לא מזיזים לי. עם כמה שרציתי לתרום למדינה בתור חייל, העדפתי את הכדורגל ואני עושה עבודה וגם הסברה מנומסת לאנשים שמעוניינים, אני לא מתבייש בשום מקום שאני יהודי וישראלי, קיבלתי הרבה תגובות תומכות על החתימה וזה עשה לי וגם לחברים שלי טוב על הלב, כל הודעת תמיכה עושה לי הכי טוב בעולם".

לא שיחקת משחק רשמי כבר הרבה זמן, באילו דרכים אתה מצליח לחפות על העובדה הזו?
"בתקופה הזו שלא היה לי משחק רשמי, זה מתסכל טיפה אבל יש גם משחקי אימון ברמות גבוהות בספרד ופורטוגל שהרימו אותי וחיזקו לי את הביטחון. אתה שחקן צעיר שמשחק עם אנשים ברמות הגבוהות, זה מחזק ונותן לי ביטחון, מכל דבר אתה לומד קצת ומחבר הכל ביחד בדרך לדבר אחד מושלם, זה מחזק אותך ואמט מחפש כל הזמן איפה ללמוד ולהשתפר. אני בטוח שאבוא אש, חד ומוכן לכל דבר שאצטרך".

ספר על השבועיים הראשונים שלך בפורטוגל וההתרשמות מחבריך לקבוצה.
"אני נמצא פה חודש, התחלתי להתאמן עם הבוגרים שקיבלו אותי בחיבוק חם ולא הרגשיתי טיפת אנטישמיות וחוסר כבוד. התייחסו אליי בצורה שמאוד רוצים בי ומתרשמים ממני. הם מתכננים בשבילי המון דברים, קיבלו אותי בחיבוק חם ורחב. לא יכולתי לקבל קבלת פנים טובה יותר מזאת. התרגלתי מהר מאוד לצורת האימונים כי אני רגיל אליהן מהתקופה בספרד, תמיד יש מקום להשתפר אך הגעתי למצב שהתרגלתי לעוצמות האלה".

מדוע בחרת דווקא בקבוצת פלגייראש? איזה אלמנט היווה עבורך חשיבות שוברת שוויון בדרך לקבלת ההחלטה.
"בעיקרון הציגו לי אופציות גם מהליגה הראשונה וגם מהליגה השניה בפורטוגל. מה שגרם לנו לבחור בליגה השניה נבע כתוצאה מדברים טובים על המועדון, שיודע לפתח צעירים במידה גבוהה ולהראות נכונות להחתים אותי. במועדון הזה אני יכול לקבל את כל מה שאני צריך, כשהגעתי ראיתי שהם מתכוונים לכל מה שאמרו ושהם ממש רוצים בי.

שמעתי עליו דברים טובים ושמח שקיבלו אותי בידיים חמות, נמצא בקשר טוב עם השחקנים כשגם הותיקים עוזרים לי. מפה זו רק ההתחלה, זו רק יריית הפתיחה והמטרה בסופו של דבר היא להתפתח למקומות הרבה יותר גבוהים".

מה מבחינתך תיחשב כעונה מוצלחת הן אישית והן קבוצתית
"בבחינה הקבוצתית- עליית ליגה, אני בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה. יש חיבור טוב בין השחקנים לצוות. בבחיחה האישית – להמשיך להתקדם כל יום, יום ללא אימון הוא יום מבוזבז ולכן חשוב לי להשתפר, לשחק ולרשום הופעות טובות במדים של הקבוצה הבוגרת, מאמין שזה גם יקרה בעתיד ומפה רק לעלות".

אתה רואה את עצמך מפתח קריירה בחו"ל לטווח הארוך?
"ברור, יש לי מנטליות מאוד חזקה. אני לומד המון מהמנטליות של השחקנים הבכירים ביותר בעולם ואני עדיין עובד על זה, אני בטוח שזו רק ההתחלה ואני חושב שאני יכול להגיע לכל מקום שרק ארצה".