במילה אחת – אכזבה

לאחר שתי תוצאות תיקו, הצהריים (שלישי) רגע האמת של נבחרת הנוער הגיע. במשחק של להיות או לחדול מול אוסטריה, שכבר הבטיחה את העפלתה לשלב העילית מהמקום הראשון בבית, ישראל הייתה חייבת לגבור על האוסטרים שעבורם המשחק לפרוטוקול.

אוסטריה גברה במשחק הראשון 0-1 על סלובניה, בעקבותיו הגיעה רביעייה מול לוקסמבורג. סלובניה ולוקסמבורג, להן נקודה אחת פחות מישראל, התמודדו ממש במקביל. המתמטיקה פשוטה- כל ניצחון ישראלי ושלב העילית מובטח, הפסד ואנחנו בחוץ, תוצאת תיקו וצריך לקוות לתיקו גם במשחק המקביל.

ההרכב שהציב אופיר חיים למשחק הגורלי: עילי אלטמן, איתי ברהום, נעם שטייפמן, גיא אליגולשווילי, איתי ברוך, נבות רטנר, רועי מגור (קפטן), עילאי בן סימון, ישראל דאפאאה, יניב פרץ ויואב סולל.

המשחק יצא לדרך בסלובניה, כאשר בשורותיה של אוסטריה נערכו שישה שינויים בהרכב שניצח את לוקסמבורג 0-4 בעוד שאצל ישראל שניים- איתי ברהום וישראל דאפאאה בפנים, ינון פיינגזיכט ואוריין גורן יחכו להזדמנות מהספסל.

בתום 45 דקות ראשונות הסטטוס קוו בבית נשמר. 1-1 הייתה תוצאת המחצית בשני המשחקים, כולל במשחק הישראלי. האוסטרים עלו תחילה ליתרון בפנדל מיותר, לא לפני שעם השריקה לסיום המחצית עילאי בן סימון בשערו הראשון בקמפיין נתן זריקת מוטיבציה אמיתית לקראת המחצית השנייה.

חמש דקות מפתיחת המחצית השנייה, פנדל נוסף לזכות אוסטריה רק שהפעם עילי אלטמן בזינוק הירואי הדף והותיר את השוויון על כנו. דווקא האוסטרים היו מסוכנים יותר במחצית השנייה, וגם באו על שכרם עם שני שערים מהירים ברבע השעה האחרונה של המחליף ריגל.

בסיום, 1-3 לנבחרת אוסטריה על הנוער של ישראל, שלראשונה אחרי ארבע שנים רצופות לא צולחת את שלב המוקדמות הראשון. אכזבה גדולה במחנה הכחול-לבן, שיעשה עם עצמו חשבון נפש מהם הכשלים שמנעו את ההעפלה לשלב העילית. כולנו תקווה שהקמפיינים הבאים יהיו מוצלחים הרבה יותר.