בדרך לחלום: בית"ר נהריה יוצאת לפגרת מהמקום הראשון ומכוונת לליגת העל

הקבוצה של והיב כיאל מתמודדת בתקופה האחרונה עם חוסרים רבים, אך נשארת מגובשת ולא מורידה את הרגל מהגז אפילו לרגע. נהריה, שלא הפסידה בבית כבר שנתיים, חולמת להמשיך את המסע ההיסטורי שלה: אחרי ששנתון 2010 העלה אותה בעונה שעברה מהליגה המחוזית לארצית — העונה היא מכוונת גבוה עוד יותר, אל ליגת העל.

לידור איטקין, קפטן הקבוצה ומלך השערים שלה, מספר על האופי המיוחד שמחזיק את הקבוצה בצמרת למרות כל הקשיים — ועל הסיפור המטורף שהתרחש במחזור האחרון לפני הפגרה.

איך התחושה להיות מלך שערי הקבוצה?
"אני מרגיש גאווה על ההישגים האישיים שלי, אבל בסופו של דבר לא משנה מי כובש — מה שחשוב הוא שהקבוצה תנצח."

איך התמודדתם בשבועות האחרונים עם החוסרים ועדיין שמרתם על המקום הראשון?
"זה לא פשוט, זה אתגר לכל הקבוצה, אבל כל אחד נלחם ונותן את כל כולו. מה שיפה אצלנו הוא שאנחנו מסוגלים להתמודד כקבוצה גם כשחסרים שחקן או שניים חשובים. הכל בזכות והיב, המאמן שלנו, שתמיד דואג שנהיה מאוחדים ומרוכזים במטרה — גם כשיש חסרים משמעותיים."

האם אתם מאמינים שתוכלו לעלות לליגת העל העונה?
"כן, אנחנו לגמרי מאמינים שאפשר לעלות לליגת העל. יש פה סגל חזק, צוות מקצועי מצוין וחדר הלבשה בריא ומיוחד. התכנית שלנו להמשך העונה היא פשוט לשמור על עקביות בדרך שלנו."

איך אתה מסביר את זה שכבר שנתיים אתם ללא הפסד במגרש הביתי?
"המגרש הביתי נותן לנו הרבה ביטחון, אבל אנחנו חזקים גם בחוץ. העבודה הקשה והאופי של הקבוצה הם אלה שמאפשרים לנו להצליח בכל מגרש בליגה."

מה הרגע שבו הבנת העונה שאתם יכולים לרוץ לאליפות?
"האמת שהרגשתי את זה כבר בתחילת העונה, עוד באימונים. ראיתי את המחויבות של השחקנים, את החיבור המצוין בקבוצה ואת האמונה שיש בכל אחד — ואז הבנתי שיש פה קבוצה שיכולה לרוץ עד הסוף."

ספר מה קרה במחזור האחרון נגד אחי נצרת, כשניצחתם 2:1.
"הגענו בסגל חסר מאוד — ללא נועם ברונר החלוץ שנפצע, בלי אוסאמא הבלם שהורחק, וברגע האחרון גילינו שגם שני השוערים שלנו לא זמינים. איתי מסרטי, אחד השחקנים הבולטים בקבוצה, לקח אחריות ונכנס לשער. למרות הכל השגנו ניצחון 2:1 מתוק שקידם אותנו עוד צעד לעבר המטרה."