שי אגמון: “הרגשתי שהייתי בורג משמעותי בקבוצה”
שוערה של בית״ר ת״א חולון משנתון 2011 מסכם עונה ראשונה במועדון, בה קבוצת נערים ג׳ הבטיחה נציגות בליגה הלאומית, הוא צבר 9 משחקים ללא ספיגה, התמודד בגביע מול מכבי חיפה ואף שיחק עם שנתונים גדולים ממנו.
שי אגמון, שוערה של בית״ר ת״א חולון משנתון 2011, עבר עונה משמעותית מאוד בהתפתחות שלו. בעונתו הראשונה במועדון הוא היה השוער הראשון של קבוצת נערים ג׳, שסיימה במקום ה-8 והבטיחה למועדון נציגות בליגה הלאומית של נערים ג׳ בעונה הקרובה.
מעבר לעונה היציבה עם קבוצתו, אגמון קיבל העונה לא מעט הבעת אמון מצד המועדון. הוא שותף גם בקבוצת נערים ב׳ במשחקים חשובים בשלבי ההכרעה, ואף קיבל הזדמנות לשחק עם נערים א׳ — מול שחקנים שגדולים ממנו בשנתיים. בראיון לג׳וניורליג הוא מספר על העונה, ההתמודדות מול מכבי חיפה בגביע, הקפיצות בין השנתונים והמטרות להמשך הדרך.
קבוצת נערים ג׳, שהיית השוער הראשון שלה, סיימה את העונה במקום ה-8, מה שהבטיח למועדון נציגות בליגה הלאומית של נערים ג׳ בעונה הקרובה. איך אתה מסכם את העונה של הקבוצה, ואיך אתה מסכם את העונה שלך באופן אישי?
“זו השנה הראשונה שלי במועדון, ומהרגע הראשון החברים קיבלו אותי בצורה מדהימה ונתנו לי להרגיש הכי בבית שיש. המטרה שהוצבה לנו בתחילת השנה הייתה לסיים ב-13 המקומות הראשונים, כדי להבטיח לשנתון הבא נציגות בליגה הלאומית.
עברנו עונה לא פשוטה בכלל, שכללה מלחמה ומצב לא פשוט במדינה, עזיבה של כמה שחקנים מאוד משמעותיים, ובנוסף אני ושחקנים נוספים עלינו לעזור לנערים ב׳, מה שיצר מצב לא אידיאלי באימוני הקבוצה. אבל הוכחנו שיש לנו קבוצה עם אופי. ידענו להתגבר על הכל ביחד, ובזכות הגיבוש והעבודה הקשה סיימנו במקום ה-8 — הרבה מעבר ליעד המקורי.
מבחינה אישית, אני מסכם עונה יציבה וטובה מאוד. פתחתי את השנה בצורה מצוינת, כשהייתי אחד השוערים שספגו הכי מעט בליגה. הרגשתי לאורך כל הדרך שאני בורג משמעותי בקבוצה — לא רק בפן המקצועי על המגרש, אלא גם בפן המנטלי בחדר ההלבשה. לסיים עונה עם 9 משחקים ללא ספיגה זה הישג שאני גאה בו מאוד, ואני יודע שאני מסוגל אפילו ליותר”.
בגביע המדינה שיחקתם מול מכבי חיפה מליגת העל. שתף אותנו בחוויה להתמודד מול שחקנים וקבוצה מהטופ של השנתון. איך היה המשחק שלך מולם?
“להגיע למשחק גביע מול קבוצה מהטופ של ליגת העל כמו מכבי חיפה זה תמיד מביא איתו התרגשות וחששות טבעיים, אבל עלינו עם אמונה גדולה. הזכרנו לעצמנו שעל המגרש הם בני אדם בדיוק כמונו — שתי רגליים, שתי ידיים, והכל אפשרי.
כבר בחימום הרגשנו את העוצמות, ובדקות הראשונות של המשחק היה צריך להתרגל לקצב מטורף, שונה ממה שאנחנו פוגשים ביומיום. למרות פערי הליגות, עמדנו מולם בצורה מעוררת כבוד והתמודדנו יפה מאוד. מה שהכריע בסוף היה הכושר הגופני בדקות האחרונות, והמשחק הסתיים בהפסד מינימלי בלבד.
מבחינה אישית, לאורך כל המשחק הבנתי שחלק גדול מהמשחק תלוי בי. כבר בדקות הראשונות שידרתי הרבה ביטחון להגנה, והבאתי כמה הצלות גדולות שהשאירו את הקבוצה במשחק”.
בשלבי ההכרעה של העונה שיחקת עם קבוצת נערים ב׳ שלכם במשחקים מול הקבוצות הטובות בליגה, שנאבקו על האליפות. איך אתה מסכם את המשחקים שלך עם נערים ב׳, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה מנטלית?
“לפני המשחקים האלה הייתה ללא ספק התרגשות גדולה, אבל הגעתי עם המון אמונה עצמית. ידעתי מה אני שווה וידעתי שיש לי את היכולת לעשות משחקים טובים גם ברמות האלה. הביטחון הזה נבנה במידה רבה בזכות האמון והתמיכה שקיבלתי ממאמן נערים ב׳, נתי מזרחי, ומהמנהל המקצועי, רועי לוי — והיה לי מאוד חשוב להחזיר להם על האמון הרב.
לשחק עם שנתון מעל ועם קו הגנה שאתה לא רגיל אליו זו משימה מאתגרת לכל שוער, אבל השחקנים קיבלו אותי נהדר והרגשתי שזה ממש המקום הטבעי שלי. כך הצלחנו לצלוח את המשימה הזאת ביחד. בסופו של דבר, במשחקים הקריטיים האלה, שעזרו לקבוצה להבטיח את המקום שלה בליגה הארצית לעונה הבאה, הרגשתי שהייתי חלק משמעותי מאוד בלקיחת הנקודות”.
בשני המחזורים האחרונים של העונה שיחקת אפילו עם נערים א׳ של המועדון, עם שחקנים שגדולים ממך בשנתיים. זו הבעת אמון של המועדון ביכולות שלך.
“לאורך כל השנה הרגשתי שהמועדון רואה את הפוטנציאל שבי ועושה את כל המאמצים כדי לקדם ולפתח אותי בצורה הכי טובה שיש. אני אסיר תודה על כך למאמן שלי מאיר יוסף, לרועי לוי ולמאמן השוערים ליאב לחמי.
הבעת האמון הזו באה לידי ביטוי גם כשהחליטו להקפיץ אותי לשחק שני שנתונים קדימה, יחד עם נערים א׳. לשחק בגיל שלי עם שחקנים שגדולים ממך בשנתיים זה אתגר פיזי ומנטלי ענק, אבל כשאתה מרגיש את ההערכה, האמונה והתמיכה המלאה של המערכת מאחוריך — זה נותן המון ביטחון ודוחף אותך להוכיח שמקומך על המגרש”.
היה לך מצב שבו בתוך שלושה ימים שיחקת עם נערים ג׳, נערים ב׳ ונערים א׳ — אירוע חריג בכל קנה מידה. שתף אותנו איך עברת את הימים האלה.
“לאורך כל העונה עבדתי קשה מאוד באימונים אישיים ובמסגרת הקבוצה, כך שהגעתי ל’מרתון’ הזה הכי מוכן שיש, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה מנטלית, כדי להצליח לעמוד באתגר הזה. בכל שלושת המשחקים הרגשתי שאני מתאים לרמה הזאת ועזרתי לקבוצות במטרות שלהן”.
מה המטרות והיעדים שלך לעונה הבאה?
“אני רואה את עצמי מגיע ומתאים לרמות ולליגות הגבוהות. כרגע יש התעניינות מכמה מקומות, אך אני אוהב מאוד את המקום ואת האנשים שנמצאים כאן. כרגע, מה שנראה לי הכי נכון הוא לעבור לירמיהו חולון, המועדון השכן”.
משהו לסיום?
“אני רוצה להודות לכלל המועדון: למאיר יוסף, מאמן נערים ג׳, לנתי מזרחי, מאמן נערים ב׳ ונערים א׳, לרועי לוי המנהל המקצועי ולליאב לחמי מאמן השוערים. תודה גם לאבא שלי היקר, שתומך בי ומגיע איתי לכל מגרש, וכמובן לקב״ה. אלפי תודות גם למערכת אתר ג׳וניורליג”.
