אין כמו בבית

מחלקת הנוער של הפועל כפ”ס זכתה בעונה האחרונה באליפות ובכרטיס לליגת העל הן עם קבוצת הנוער והן עם קבוצת נערים א’ של המחלקה. אומנם הקבוצה הבוגרת נפרדה בתום העונה מליגת העל, אך אולי דווקא העובדה שהבוגרים ישחקו בליגה הלאומית, תאפשר למועדון הכפר-סבאי שמראה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית במחלקת הנוער, לתת במה טובה יותר לבוגרי המחלקה ושחקני הנוער של המועדון.

אחד הגורמים המשמעותיים בהצלחת קבוצת הנוער של כפר סבא בעונה האחרונה, הוא ללא ספר רוי בקר אשר בעונתו הראשונה בנוער, סגר מעגל לאחר ששב למועדון בו החל את צעדיו הראשונים בכדורגל וזכה עימם באליפות הליגה הלאומית לנוער ובהעפלה לליגת העל לאחר 8 שנים בליגת המשנה. רוי סיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 12 שערי ליגה, אך לא פחות חשוב מכך, הוא קיבל את הבמה ב-4 משחקים של הקבוצה הבוגרת בליגת העל.

רוי, חמש שנים, החל מטרום ב’ ועד סוף ילדים א’, שיחקת במכבי ת”א צפון – איך אתה מסכם את אותן שנים? מה לקחת איתך להמשך הדרך מאותן חמש שנים במכבי ת”א?
“השנים במכבי ת”א היו מאוד משמעותיות בפיתוח שלי כשחקן, שם למדתי את יסודות המשחק ואת זה שצריך תמיד לשאוף להיות הכי טוב. בהתחלה חששתי לעשות את המעבר למכבי מהפועל כפר סבא, הייתי בסך הכל ילד בן 9 שעובר לשחק בקבוצה גדולה ורחוק מהבית. בלי אף אחד שאני מכיר, אז היו לי חששות שלא אצליח לעמוד ברמה ושלא יהיו לי שם חברים. מהר מאוד הכרתי המון חברים שאני איתם בקשר עד היום, השתלבתי בקבוצה בצורה טובה גם מבחינה חברתית וגם מקצועית.

במכבי השתפרתי המון גם בהבנת המשחק, גם בטכניקה האישית שלי וגם במנטליות. שם הבנתי באמת שאני רוצה להיות שחקן כדורגל מקצוען ושאני הולך לתת הכל בשביל זה. ב5 שנים שלי במכבי זכינו בשני גביעי מדינה שזה היה דבר מאוד חשוב ומרגש בשבילנו כקבוצה, כי תמיד שאפנו להיות הכי טובים שאפשר וזה נתן לנו את ההוכחה לכך”.

אם כך, מה הוביל אותך לעזוב את מכבי ת”א ולעבור למכבי פ”ת?
“במעבר שלי למכבי פתח תקווה הסתכלתי בעיקר על איך אני מתפתח יותר כשחקן. בפ”ת נותנים יותר דגש על פיתוח אינדיבידואלי של השחקן. ראיתי במכבי פתח תקווה מועדון שמוכן ורוצה להשקיע בי ולקחת אותי הכי רחוק שאפשר. זאת הסיבה העיקרית למעבר, כי המטרה שלי היא להגיע להיות שחקן מקצוען ברמות הכי גבוהות שאפשר”.

בתקופה ששיחקת במכבי פ”ת, בנערים ג’ זכיתם באליפות מחוז שרון כשאתה עם 14 שערי ליגה ו-4 בגביע ושנה לאחר מכן בליגת נערים ב’ על סיימתם במקום הרביעי, כאשר אתה כובש 10 שערים ושניים נוספים בגביע – איך היית מסכם את אותן שנתיים?
“השנתיים הראשונות שלי במכבי פ”ת היו שנתיים טובות. התאמנתי עם שנתון מעליי, זכינו בתארים קבוצתיים, הבקעתי הרבה שערים והתקדמתי המון באופן אישי. מה שהבנתי אחרי מספר חודשים במועדון, זה שחייבים להיות חזקים מאוד בראש ולא להישבר. במכבי פתח תקווה התחרות על ההרכב גדולה ולפעמים אתה גם יכול למצוא את עצמך בחוץ גם אם אתה שחקן טוב”.

מה הניע אותך לעבור שנה לאחר מכן להפועל ת”א?
“בראש ובראשונה הרצון של הפועל תל אביב שאגיע למועדון. באותו שלב במהלך העונה חשבתי שזה הצעד הכי נכון עבורי כשחקן, כדי להמשיך את ההתקדמות שלי שם”.

בנערים א’ של הפועל ת”א, העונה הסתיימה בגלל הקורונה לאחר 21 מחזורים. ברמה הקבוצתית הקבוצה סיימה במקום השני אחרי מכבי ת”א, אבל ברמה האישית פחות הלך לך. מה קרה?
“פתחתי את העונה בפ”ת בצורה פחות טובה מבחינה אישית עם שער אחד ב-8 משחקים. כשעברתי להפועל ת”א הייתה לי שם תקופת התאקלמות עד שנכנסתי להיות שחקן הרכב קבוע. אך גם לא הצלחתי לכבוש הרבה שערים ואז כאשר כבר נכנסתי לקצב והתחלתי להתחבר לקבוצה, להבקיע ולבשל, הגיעה הקורונה שעצרה הכל”.

בעונה האחרונה סגרת מעגל, אחרי שאת צעדיך הראשונים בטרום ג’ עשית בהפועל כפ”ס חזרת הביתה. מה הוביל אותך למהלך הזה?
“בתקופת הקורונה היה לי המון זמן לחשוב מה אני עושה עם העתיד שלי, בשנה הכי חשובה שאני עולה לנוער. חיפשתי מועדון שיגרום לי להרגיש בבית, מועדון שרוצה לקדם אותי לקבוצה הבוגרת והאמנתי ששם זה יכול לקרות. כפר סבא זה הבית שלי, העיר שאני גר בה כל החיים וכל החברים שלי משם. בנוסף, מספר חברים הכי טובים שלי משחקים בקבוצת הנוער של הפועל כפר סבא, מה שהיה מניע נוסף לעבור לשם, כי חשבתי שאם אהיה איתם יהיה לי יותר קל להשתלב בקבוצה ובמועדון.

לשמחתי זה אכן קרה, השתלבתי במועדון מאוד מהר ולאחר חודשיים כבר התחלתי להתאמן עם הבוגרים ועשיתי בשנה האחרונה 4 הופעות בליגת העל”.

לסיים שנה ראשונה בנוער כמלך השערים של הקבוצה, אליפות ליגה לאומית צפון לנוער וכרטיס לליגת העל לנוער כאשר הדובדבן היה שילובך בקבוצה הבוגרת. איך התחושות? איך אתה מסכם את העונה?
“העונה האחרונה הייתה עונה מוצלחת עבורי גם באופן אישי וגם באופן קבוצתי בנוער. סיימתי את העונה בנוער עם 12 שערים ו9 בישולים והכי חשוב, עמדנו במטרה הקבוצתית שלנו להעלות את המועדון לליגת העל לנוער לאחר 9 שנים, כשאנחנו מסיימים את העונה ללא הפסדים עם 14 ניצחונות ותיקו.

בשלב מוקדם של העונה התחילו לשלב אותי באימונים של הבוגרים ולשמחתי כבר העונה שיחקתי כמה פעמים בליגת העל ועוד מספר פעמים נכללתי בסגל. האימונים עם הקבוצה הבוגרת קידמו אותי מאוד ועזרו לי להתבלט בנוער. אז בסך הכל התחושות שבהן סיימתי את העונה הן טובות מאוד כי עמדתי במטרות שהצבתי לעצמי, במטרות שהצבנו כקבוצה והמעבר שעשיתי התגלה כהכי טוב שאפשר”.

מה היה הרגע הכי מרגיש שלך העונה? משחק הבכורה בבוגרים או שריקת הסיום שהכריזה על האליפות וההעפלה לליגת העל?
“אכן, שני הרגעים הכי המרגשים שהיו לי העונה הם משחק האליפות של הנוער והעלייה להופעת בכורה בליגת העל בסמי עופר מול מכבי חיפה. קשה לי לבחור מה מבין שניהם מרגש יותר, כי שניהם רגעים מאוד משמעותיים להמשך הקריירה שלי כשחקן. האליפות של הנוער זה משהו שעבדנו עליו בצורה קשה מאוד מהיום הראשון של העונה. ולאחר הרבה זמן של אי וודאות בגלל הקורונה, הגענו למשחק הזה ולאחר הרבה הכנות וידיעה שיהיה משחק קשה מאוד, ידענו שבסוף הכל תלוי בנו והתעלינו על עצמנו כקבוצה וניצחנו 6-0 מה שהבטיח את עליית הליגה.

מצד שני, הייתה לי את הופעת הבכורה בבוגרים בגיל 17, שזה משהו שחלמתי עליו תמיד והגעתי לזה בזכות הרבה עבודה קשה והתמדה. כשהמאמן קרא לי לבוא אליו, התחילו לי הפרפרים בבטן והתחילה ההתרגשות עוד לפני שעליתי למשחק, כי הבנתי שאני הולך להיכנס לשחק בסמי עופר מול מכבי חיפה שנחשב מועדון גדול בישראל. שני הרגעים האלו הם רגעים מאוד מרגשים בשבילי שלא אשכח בחיים”.

מה הציפיות שלך מעצמך לעונה הבאה? אתה צפוי לשחק יותר בבוגרים בלאומית או בליגת העל לנוער?
“הציפיות שלי הן להשתלב ולקבל כמה שיותר דקות בבוגרים ובמקביל להוביל את הנוער לעונה טובה בליגת העל לנוער, מה שיכול להתאפשר בגלל שהבוגרים לא ישחקו בימי שבת והנוער כן. כל זה כמובן תלוי ביכולת האישית שלי, כמה אגיע מוכן לעונה הזאת ובהחלטות של הצוות המקצועי. בכל מקרה לא משנה איפה אשחק, תמיד אתן מעצמי הכל ואנסה לעזור לקבוצה לנצח”.

אתה לקראת גיוס, איך זה הולך להשתלב העונה?
“נכון שהגיוס לצה”ל הוא רגע שמקשה על המון שחקנים להמשיך לשחק כדורגל מקצועי, אבל אני מקווה שאקבל את המעמד של ספורטאי פעיל ואוכל להמשיך לשחק כרגיל, להמשיך להתקדם ולהגיע הכי רחוק שאפשר, כי זה היה החלום שלי מאז שאני ילד, להיות שחקן מקצועי ברמות גבוהות. אני מקווה שאולי גם תהיה לי הזדמנות בנבחרת הנוער, דבר שמקל על קבלת המעמד של ספורטאי פעיל”.