הסטטיסטיקה לא משקרת
ליאור ציפורי, אנליסט כדורגל אישי מדבר על חשיבות ניתוח הסטטיסטיקה כאחד מהכלים החשובים שעומדים לרשות צוות האימון בכדורגל המודרני.
אחרי צמד המשחקים של הנבחרת בשבוע האחרון, מעבר לתוצאות המפתיעות, החלו באמצעי התקשורת בניתוחים שונים במטרה למצוא את הגורמים לתוצאות הלא צפויות.
מצפיה במשחקים אפשר היה להרגיש שמוחמד ג’אבר (יחד עם דניאל פרץ ומוחמד אבו פאני) הוא בין הבולטים בשחקני הנבחרת. מעיון בסטטיסטיקה אכן ניתן היה לראות במספרים את הדומיננטיות של ג’אבר בצמד המשחקים.
ג’אבר היה בשני המשחקים השחקן שרץ הכי הרבה בנבחרת (12.177 ק”מ מול צרפת ו-11.575 ק”מ מול בלגיה). בשני המשחקים ג’אבר סיים עם 14 תיקולים כש-12 מהם מוצלחים ב-85.7% אחוזי הצלחה.
אגב – ג’אבר סיים את הבית הישראלי כשחקן עם הכי הרבה תיקולים (19), כשלוקחים בחשבון את הנבחרות מולן שיחקנו, בולט מאוד ההתקדמות שעשה השחקן בשנתיים האחרונות.
עוד נתון אחד מעניין – מול בלגיה ג’אבר ביצע 9 תיקולים עם 100% הצלחה וזאת אחת הסיבות שלראשונה מזה 63 משחקי נבחרת, הנבחרת לא ספגה ב-2 משחקים רצוף. מעבר לזה, הסטטיסטיקה לא משקרת. כשחקן משקיע מכל הלב, מתאמץ ונותן את הנשמה, הדבר משתקף גם בנתונים ובא לידי במספרים.
בשנים האחרונות, יחד עם “פלישת הטכנולוגיה” למועדוני הכדורגל שבאה לידי ביטוי בציוד חדשני ומשוכלל שכולל חזיות GPS לשחקנים היודעות למדוד את המרחקים שהם גומאים באימונים ובמשחקים, מצלמות מתוחכמות ותוכנות מחשב היודעות לעקוב אחרי תנועת הכדור והשחקנים, עלה הצורך בהרחבת צוותי האימון והוספת אנשי אנליזה ודאטה שתפקידם להסתכל על הנתונים, לזקק ולנתח אותם ולתת לצוות האימון עוד מידע, מזוויות שונות שעוזרים להם בפיתוח הקבוצה כיחידה אחת ושיפור השחקן כבודד במסגרת המארג הקבוצתי.
כיום, במרבית הקבוצות בליגות האירופאיות הבכירות, יש יחידת אנליזה וסקאוטינג ייעודית הכוללת מספר אנשי סקאוט ואנליסטים שיודעים לנתח באמצעות מצלמות הווידיאו את ביצועי השחקנים בפועל על המגרש אך גם יודעים להשתמש בכל נתוני המידע (דאטה) הרבים הקיימים לרשותם ולהסיק מסקנות לשיפור תפקודי הקבוצה בשני צידי המגרש, כולל גם ניתוח סטטיסטי של קבוצות יריבות כחלק מההיערכות לקראת מפגש מולן.
באקדמיות (מחלקות צעירות מגיל 9) של קבוצות הפאר האירופאיות מחלקות האנליזה אפילו יותר מושקעות ומורכבות ממספר לא קטן של אנליסטים שעוקבים אחרי כל צעיר ברמת ניתוח ומעקב אחר הביצועים של השחקן הצעיר הן באימונים והן במשחקים, הכוללים אחת לשבוע פגישה אישית של האנליסט עם השחקן הצעיר ופגישות צוות שבועיות הכוללות גם את צוות המאמנים וקבלת תמונת מצב עבור כל אחד משחקני האקדמיה.
בארץ נושא הסקאוט והאנליזה עדיין בשלבי התפתחות, כשבחלק ממועדוני ליגת העל יש אנליסט אחד מקסימום שניים שעושים כמיטב יכולתם, כאשר הדגש הוא יותר על צילום משחקי הקבוצה, ניתוח היריבות (PRE-GAME) והניתוח שלאחר המשחק (POST GAME).
בארץ, רק במספר מועדונים מצומצם יש מחלקת אנליזה הקרובה למועדונים ממוצעים באירופה, כשבאירופה לתפקיד הדאטה אנליסט יש חלק משמעותי בהתנהלות הקבוצה. לדאבוני, תפקיד הדאטה אנליסט עדיין לא מקבל את המקום והחשיבות לה הוא ראוי.
כדוגמה – בעונת 21/22 שימשתי כמתלמד באחת מקבוצות ליגת העל, קבוצה קטנה וצנועה שהיתה לה עונה יחסית מוצלחת, כשלא הצליחה להתברג לפלייאוף העליון רק במחזור האחרון של הליגה הרגילה אך למעשה הבטיחה את הישארותה עוד לפני תחילת הפלייאוף.
תפקידי היה בתקופת ההתלמדות לשמש כאנליסט יריבות ולעזור לצוות האימון בהכנת הקבוצה לקראת הקבוצה היריבה במחזור הקרוב.
כחלק מתהליך ההכנה התחלתי לבצע ניתוחים של הנתונים הסטטיסטיים מול הקבוצות אותן פגשנו, שבוע אחר שבוע. זו היתה חוויה מרתקת שנתנה לי להבין את חשיבתה של הסטטיסטיקה וניתוח נתונים, שמתבצע בצורה נכונה.
לדוגמה הקבוצה בה הייתי כמתלמד שיחקה מול הפועל ב”ש של רוני לוי. באותה התקופה הפועל בא”ש היו במקום הראשון בטבלה במרחק של 2 נקודות ממכבי חיפה.
כחלק מתהליך ההכנה למשחק, הכנתי מצגת לאספת הקבוצה (כך הייתי עושה בכל משחק) כשאחד מהשקפים הראשונים היו מאפייני ומגמות הקבוצה היריבה.
באותה תקופת זמן הפועל ב”ש כבשו 66% מהשערים ממצבים נייחים. נתון נוסף שהעליתי זה ש 42% מההתקפות של הפועל בא”ש מגיעות מאגף שמאל. כש -46% מהשערים שהם מבקיעים זה ב- 30 הדקות האחרונות (60 ואילך).
ומה קרה במשחק לדעתכם? הקבוצה שלנו הפסידה 2-1, כששני השערים שספגנו היו מאגף שמאל כששער הניצחון של הפועל בא”ש נכבש בדקה ה-68 כמהלך שהחל מכדור קרן מצד שמאל.
ככלל באותה העונה, צוות האימון לא ראה בניתוחים הסטטיסטיים שהצגתי כמשהו מהותי ובמרבית הפעמים לא הועלה כלל באסיפות ההכנה למשחקים.
מעבר לכך, מעקב סטטיסטי וניתוח נתונים זה אחד מהכלים החשובים והעיקריים בהתפתחות ושיפור של שחקנים לאורך זמן, במיוחד כשמדובר בשחקנים צעירים. הסטטיסטיקה מאפשרת לנו לקבל תמונה רחבה על ביצועים השחקנים בכל אחד מהפרמטרים המרכיבים את יסודות המשחק.
באחת הפעמים שאלתי שחקן צעיר (נער בן 17) בתפקיד קשר אמצע (8) שליוויתי כשישבנו לסכם את המשחק יחד, איך הוא מסכם את המשחק שלו. הנער ענה לי בהתלהבות שהיה לו משחק מצוין שכן הקבוצה שלו ניצחה מפנדל שהבקיע בעקבות עבירה שבוצעה עליו ברחבה.
כשהתחלנו לרדת לפרטים וניתחנו את כל יסודות המשחק, נוכחנו למעשה שאחוז המסירות הלא מדויקות שלו היו גבוהות ביחס לממוצע העונתי שלו, איבד לא מעט כדורים בניסיונות דריבל לא מוצלחים והפסיד מספר גדול של מאבקים ותיקולים.
בשל העובדה שלשחקן היה תפקיד משמעותי בניצחון קבוצתו, לתחושתו היה לו משחק מצוין שכן היה מאוד דומיננטי ומעורב, אך בירידה לפרטים הקטנים הוא הבין שבאופן מעשי זה היה אחד ממשחקיו הפחות טובים, ויחד ישבנו ועברנו על השגיאות שביצע.
לסיכום:
העידן הטכנולוגי בו אנו חיים הביא למהפכה גם בעולם הכדורגל. ניתוח הנתונים הוא אחד מהכלים החשובים שעומדים לרשות צוות האימון בכדורגל המודרני. פעם היה מאוד קשה להשיג מידע. כיום כל המידע והנתונים נמצאים בלחיצת כפתור וחשוב לדעת כיצד לשלוט בו, כשהאתגר הוא בעיקר מה עושים איתו ואיך מעבירים אותו לשחקנים בצורה אפקטיבית לצורך למידה והשתפרות מתמדת.
אתם מוזמנים לפנות אלי לקבלת מידע נוסף לליווי מקצועי (לחצו על הבנאר מתחת).
בברכה, ליאור ציפורי, אנליסט כדורגל אישי
