קוט סמיר: "הפציעה חיזקה את הרצון שלי להמשיך להשתפר"

העונה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד עבור קוט סמיר, קפטן קבוצת נערים ג' של אחי נצרת. לאחר שלוש שנים במחלקת הנוער של הפועל חיפה, הוא החליט לעבור בקיץ האחרון לאחי נצרת, שם קיבל אחריות גדולה יותר והפך לדמות משמעותית בחלק האחורי של הקבוצה.

במהלך העונה שבר סמיר את רגלו ונעדר מהמגרשים במשך כחודשיים. למרות הקושי, הוא המשיך להגיע למשחקים גם כשהוא נעזר בקביים, תמך בחבריו ולאחר תהליך החלמה ממושך חזר למגרשים. סמיר היה שותף לשלושת הניצחונות הרצופים במחזורי הסיום, שהבטיחו את הישארותה של אחי נצרת בליגה הארצית, ואף כבש שער ניצחון מול מ.ס טבעון – אותה קבוצה שמולה נפצע.

בעונה הקרובה ישחק סמיר עם קבוצת נערים ב' של אחי נצרת בליגה הלאומית, והוא מאמין כי בעזרת עבודה קשה, חיזוק הקבוצה והמשך הלכידות בין השחקנים, תוכל הקבוצה להתמודד בכבוד עם האתגר החדש.

אחרי שלוש שנים במחלקת הנוער של הפועל חיפה עברת בקיץ שעבר לקבוצת נערים ג' של אחי נצרת. מה הוביל אותך לבצע את המעבר?

"אחרי שלוש שנים טובות בהפועל חיפה, שבהן למדתי הרבה והתפתחתי כשחקן, הרגשתי שבשביל ההמשך שלי נכון לעשות שינוי. באחי נצרת קיבלתי הזדמנות חדשה ומקום שבו האמינו בי ונתנו לי יותר אחריות. חשבתי שזה הצעד הנכון עבורי כדי להמשיך להתקדם, לצבור ניסיון ולהתפתח גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. גם המרחק והאפשרות לשלב בצורה טובה יותר בין בית הספר לאימונים השפיעו על ההחלטה."

במהלך העונה שברת את הרגל ונעדרת במשך כחודשיים. כקפטן וכשחקן משמעותי בהגנה, כיצד הרגשת כשנאלצת לצפות מהצד בקבוצה מתקשה?

"הפציעה הייתה רגע לא פשוט עבורי. בתור הקפטן, הדבר הקשה ביותר היה לעמוד מהצד ולא להיות מסוגל לעזור לחברים שלי על המגרש. לראות את הקבוצה מתקשה ומפסידה היה מאכזב, אבל השתדלתי להיות שם בשביל השחקנים גם מחוץ למגרש, לעודד, לתמוך ולחזק את כולם. הגעתי לכל משחק, גם כשנעזרתי בקביים, כדי לתמוך בחברים שלי."

איך עבר תהליך ההחלמה והחזרה שלך למגרשים?

"תהליך ההחלמה לא היה קל. אחרי שבר ברגל הייתי צריך להיות סבלני ולהתקדם שלב אחר שלב, גם כשהיה לי קשה לראות את הקבוצה משחקת בלעדיי. הקפדתי לעשות את כל מה שהרופאים והפיזיותרפיסטים ביקשו ממני ועבדתי קשה, כולל באימונים אישיים, כדי לחזור בכושר טוב.

"כשחזרתי למגרשים התרגשתי מאוד. בהתחלה לקח לי מעט זמן להחזיר את הביטחון ואת קצב המשחק, אבל ממשחק למשחק הרגשתי שאני חוזר לעצמי. החזרה חיזקה אצלי את ההערכה למשחק ואת הרצון להמשיך לעבוד קשה ולהשתפר."

סיימתם את העונה עם שלושה ניצחונות רצופים, שהבטיחו את ההישארות בליגה הארצית. באחד מהם כבשת את שער הניצחון מול מ.ס טבעון, הקבוצה שמולה שברת את הרגל. איך הרגשת באותו רגע?

"כולי צמרמורת. לכבוש את שער הניצחון דווקא מול הקבוצה שמולה נפצעתי היה רגע מרגש מאוד עבורי. כששברתי את הרגל באותו משחק לא דמיינתי עד כמה קשה יהיה תהליך ההחלמה, ולכן לחזור, לשחק שוב ולכבוש מולם הרגיש כמו סגירת מעגל.

"מעבר לשער עצמו, הדבר ששימח אותי יותר מכול היה שהצלחתי לעזור לקבוצה להשיג ניצחון חשוב בדרך להבטחת ההישארות בליגה הארצית. אחרי כל מה שעברתי במהלך העונה, זו הייתה תחושת סיפוק גדולה והוכחה לכך שעבודה קשה, התמדה ואמונה משתלמות."

מה הוביל לשינוי שאפשר לכם לנצח בשלושת המשחקים הקריטיים בסיום העונה?

"אני חושב שהשינוי הגיע בעיקר מהאמונה שלנו בעצמנו ומהביחד של הקבוצה. גם כשהמצב היה לא פשוט, אף אחד לא ויתר. כאן מגיעה מילה טובה למאמן, שהאמין בנו ונתן את כל כולו למען הקבוצה.

"המשכנו לעבוד קשה באימונים, להקשיב למאמן ולעודד אחד את השני. לקראת סיום העונה ידענו שכל משחק הוא כמו גמר, ועלינו למגרש עם הרבה נחישות, מחויבות ורצון להוכיח שאנחנו ראויים להישאר בליגה. כל שחקן נתן את המקסימום, ובסופו של דבר העבודה הקבוצתית והאופי שלנו עשו את ההבדל והביאו את שלושת הניצחונות החשובים."

בעונה הקרובה תשחק קבוצת נערים ב' של אחי נצרת בליגה הלאומית. כיצד אתה מתכונן לאתגר, והאם אתה מאמין שתעשו עונה טובה יותר?

"הליגה הלאומית היא אתגר גדול יותר, ואני יודע שנצטרך לעבוד קשה אפילו יותר. מבחינתי, אני מתכונן לעונה החדשה בצורה הרצינית ביותר. אני ממשיך להתאמן גם בפגרה, שומר על הכושר ורוצה להגיע מוכן לפתיחת האימונים.

"אני יודע שהקבוצה מתחזקת ונבנית בצורה טובה. יש לנו צוות מקצועי ושחקנים שרוצים להצליח. אני מאמין שאם נמשיך לעבוד קשה, נהיה מאוחדים ונשחק אחד בשביל השני, נוכל לעשות עונה טובה ולהתמודד בכבוד מול כל קבוצה בליגה. המטרה האישית שלי היא להמשיך להשתפר, לעזור לקבוצה בכל משחק ולהוביל אותה ככל שאוכל בתור הקפטן."