איתי ונטורה מדבר על אחיו שנרצח במסיבת הנובה

היום (שני) אנחנו מציינים שנה בדיוק לציון הטבח הנורא של ה-7.10.23, אותה שבת קשה מנשוא בה יותר מ-1,100 ישראלים קיפחו את חייהם באותו היום ויותר מ-200 אזרחים נחטפו לעזה. אחד מה-1,100 שקיפחו את חייהם באותה שבת הוא תומר סטרוסטה הי”ד, בן 23 בנופלו ואחיו הגדול של איתי ונטורה, כדורגלן ילדים ג’ בהפועל ת”א.

בכתבה מיוחדת לציון שנה ל-7.10.23, ונטורה בן ה-11 משתף על ההתמודדות עם האובדן וההתמודדות שלו עם ה”תואר” אח שכול. כמו כן, ונטורה מספר כי הוא מקבל תמיכה אינסופית מסביבתו הקרובה שמחזקת אותו בלי הפסקה.

ספר על הקשר שהיה לך עם אחיך
“היה לי קשר מאוד טוב עם אח שלי, תמיד שיחקנו, דיברנו ועשינו הכל ביחד, ובזמנו הפנוי הוא הגיע גם למשחקים שלי כדי לתמוך בי”.

איך נודע לכם לראשונה על נוכחותו במסיבת הנובה?
“רק באותו הבוקר הארור ידענו, כשהיו אזעקות אמא שלי התקשרה אליו והיא שאלה אותו איפה הוא, הוא אמר לה “במסיבה”, אמרה לו להתחיל לחזור הביתה ותומר השיב שאנחנו מתארגנים, הקשר האחרון שלו עם אמא שלי היה ב-8:39. ישר ידענו שהוא יתקל במחבלים כי הוא אמר שיש שם אירוע ירי חריג והוא מתחבא בשיחים”.

מתי קיבלתם את האינדיקציה שהוא אינו בין החיים?
“אחרי תשעה ימים, ב-16.10. תמיד בדקנו ברשתות האם מישהו ראה אותו, דיברנו עם המשטרה ואפילו הגענו למקום שבו התרחש הטבח כדי לנסות לאתר אותו”

מה המשמעות של ה”תואר” אח שכול מסמלת עבורך?
“משמעות עצובה מאוד, אתה יודע שחלק משמעותי מהחיים שלי נגמר. את האמת יותר הצלחתי לתפקד לאחר שהבנתי שהוא נרצח, כי הבנתי יותר לעומק איך הוא נרצח ומה קרה שם”.

ספר על התמיכה שאתה מקבל מהפועל ת”א בשנה האחרונה.
“הפועל מאוד מחבקים אותנו, עוזרים לנו, עושים טקסים לזכר הנרצחים שאהדו את הקבוצה והנציחו אותם. עשו בוולפסון גם משחק לזכרו של תומר, וזה ריגש אותי מאוד. כמו כן אני משמש כקפטן הקבוצה והכינו לי סרט מיוחד עם תמונה של תומר”.

איך אתה מצליח להפריד בין הכאב לבין הכדורגל בזמן המשחק.
“הכדורגל מאוד עוזר לי עם הקטע הזה ומחזק לי את הביטחון, ואם לא הכדורגל בקושי הייתי יכול אפילו לתפקד. הכדורגל עבורי מהווה מפלט בתוך כל העצב הזה”.