עולמו של סקאוט

אחת הסיבות למעבר של שחקנים ממועדון אחד למועדון אחר במהלך השנה היא הימצאות הסקאוט ביציעים. כיצד בוחר הסקאוט את מי ללכת לראות? מה הם הפרמטרים עליהם הוא מסתכל? וכיצד מחליט ששחקן מסוים מתאים למשבצת אותה הוא מחפש?

ויקי פרץ האגדי – סקאוט במחלקת הנוער של מכבי ת”א (יח”צ)

בשנים האחרונות הכדורגל בישראל עובר מהפיכה אדירה בכל הקשור לאיסוף נתונים על שחקנים. היום המועדונים הגדולים בישראל מחזיקים מחלקות סקאוטינג מפותחות ובכל שנה מצטרפים מועדונים נוספים המחזיקים סקאוטים בליגות השונות.

הסקאוטרים הם מגשימי החלומות. הם יכולים להגשים את חלומו של ילד צעיר וכישרוני להגיע למועדון גדול, והם יכולים להביא לקבוצות את הכוכב הבא שלהם. מערך הסקאוטינג הוא מערך מסודר שאם נשווה אותו לעולם החי- הוא פועל כמו תמנון ושולח זרועות.

החלוצים בתחום הסקאוטינג בארץ היו מכבי ת״א שבראשם עומד סקאוט ראשי (רן אליאס) ומתחתיו 5-6 סקאוטים הפזורים בשטח על פי אזורים גאוגרפיים.

בכתבה שלפנינו ראיינתי סקאוט שביקש לשמור על האלמוניותו (בכדי לא להיות חשוף במגרשים) וכן את ויקי פרץ – חלוץ העבר האגדי, השחקן שידוע בעברו כמחורר רשתות, שבשנה האחרונה עובד כסקאוט במועדון מכבי ת”א.

ויקי פרץ – מספר על תהליך הסקאוטינג במחלקת הנוער של מכבי ת”א (יח”צ)

מהיכן מקבלים סקאוטים את שמות השחקנים שהם הולכים לראות?
“ישנם מקרים בהם מקבלים אינפורמציה ממקורות שונים – מאמנים שרוצים לקדם שחקנים, הורים, סוכנים ועוד. הסקאוט מגיע למשחק על מנת לראות מישהו ספציפי, ישנם מקרים שתוך כדי צפייה במשחק מגלים את הכישרונות במגרשים״.

האם יש במועדונים גם סקאוטינג על יריבות ולא רק על שחקנים?
“סקאוט על יריבות אין בגילאים הצעירים ואפילו בגיל הנוער הדבר אינו מקובל. בבוגרים כמובן שהדבר קיים ועובד”.

איך מחליטים איזה משחק הולכים לראות?
“בהתאחדות יש לוח משחקים לשבת הקרובה. הסקאוט צמוד ללוח המשחקים ובוחר את המשחק לפי הצרכים הספציפיים. אם לדוגמא סקאוט מחפש חלוץ – הוא עוקב ברשימות בהתאחדות אחר שחקנים שנמצאים בראש טבלת כובשי השערים, ואחר קבוצות בעלות כיבושים רבים – ולפי הנתונים יבחר לאיזה משחק ללכת. הכל תלוי בצרכים של המועדון ומה מחפשים”.

מה הפרמטרים למציאת שחקן? האם כיבוש שער במשחק הוא פרמטר?
ויקי פרץ: “ישנם מספר פרמטרים, אבל מעל הכול מדובר בכישרון- כשסקאוט מגיע למגרש הוא צריך לצאת מהמשחק כשהוא אומר על מישהו מסוים wow! אין טעם להביא שחקנים בינוניים שייפלטו מהמערכת ולכן תמיד מביאים שחקנים שהם ברמה מעל.

מעבר לכך, חשובה המהירות, הבנת המשחק, השליטה בכדור, החוזק של שתי הרגליים, התנהגות השחקן במגרש ובמרחב, ומשחק הראש של השחקן. יש פרמטרים שניתן לעבוד עליהם, כגון פיזיות שאפשר לפתח, הבנת המשחק שניתנת לשיפור, אך מהירות- אם השחקן אינו מהיר בכדורגל של היום זו בעיה. האתלטיות מאוד חשובה בכדורגל, ולשחקן ללא מהירות יהיה מאוד קשה להצליח-אם בכלל!”

אם השחקן אינו מהיר – בכדורגל של היום זו בעיה

הסקאוט שסירב להזדהות מדבר על פרמטר נוסף: “מזל – כיוון שגם אם יש שחקן שהשאיר רושם רב, אך הוא משחק בתפקיד מסוים שלא נחוץ כרגע למועדון – השחקן ייכנס למאגר נתונים, פרטיו יישמרו לעת הצורך, בתקווה שגם בעתיד ישמור על אותה רמת משחק ועדיין יהיה רלוונטי לקבוצה”. לעניין השאלה האם כיבוש שער הוא פרמטר הוא משיב: “גול הוא לא פרמטר. התנועה אל הכדור והריצה אל השער הם החשובים”.

אז איך זה עובד? מגיע סקאוט לקבוצה, רואה שחקן ודורש אותו? האם מי שקרוב לצלחת ויש לו קשרים עם סקאוט והיכרות קודמת יהינה מהפירות?
ויקי עונה: “לא מספיק שסקאוט ראה שחקן, במכבי ישנה שיטה של הצלבות. שחקן מסומן, יראו אותו סקאוטים נוספים מהמועדון. רק אם יהיה רוב בעד השחקן, רק אז ימשיכו בפנייה לשאר הגורמים”.

סקאוט החליט שהוא רוצה שחקן, הגיע סקאוט נוסף וגם הוא נתן אור ירוק. מה עכשיו?
“בודקים בהתאחדות מי השחקן, כמה זמן הוא משחק, כמה כרטיסים אדומים וצהובים צבר. בודקים מי ההורים של אותו שחקן- ישנם ההורים הרעשנים, המתסיסים, שיכולים לקלקל ועדיף לוותר על ילד עם הורה שיכול להרוס.

המעקב הוא אחר אופי הילד: קשרים ובלמים צריכים אופי של מנהיגים, שוערים צריכים לדעת לכוון את שחקני ההגנה ולא להיות אילמים. אם מדובר בילד שיש לו בעיות התנהגות לאורך הקריירה, מעדיפים לוותר על הבאתו למועדון.

שוערים עוברים חיזוי גובה, באם הגובה לא יספק – אין טעם להביא את הילד

אחרי שנבדקו הפרטים הטכניים- מבקשים מילד שאמור למשל להיות שוער- לעשות חיזוי גובה, באם הגובה לא יספק אין טעם להביא את השחקן ולהשקיע בו. רק אחרי שהוחלט שהשחקן מתאים למועדון מכל ההיבטים – תעשה פנייה למועדון או להורים. ילד עד גיל 15 רשאי לעבור ללא תמורה. לילדים בגילאי 15-17 יש תגמול שנקבע על פי חוקי ההתאחדות”.

באיזה גיל אידיאלי לשחקן להיתפס בזווית העין של סקאוט ולהגיע למועדון?
ויקי פרץ: “מילדים ב׳ עד נערים ב׳ זהו טווח הגילאים״. והסקאוט האנונימי מסביר: “בערך מגיל ילדים ב׳ השחקנים מבינים שכדורגל הוא מקצוע ודורש השקעה ולכן קל לעצב אותם. בגילאים אלו הילדים כבר בעלי אישיות ויודעים מה הם רוצים”.

מעקב של סקאוט מתחיל בערך משנתון ילדים ב’

יש לסקאוט פספוסים?
ויקי פרץ עונה: “כולנו בני אדם, יכול להיות ילד שבגיל 12 נראה טוב לגילו אך בגיל 15 הוא לא התפתח מספיק ולכן הילד ייאלץ לעזוב עם כל הצער שבעניין”. הסקאוט האנונימי הוסיף: “שכשלוקחים ילד ומוציאים אותו מהסביבה הטבעית שלו ונותנים לו אשליה, ובסוף התהליך לא מצליח והילד נאלץ לנדוד – זה מאוד כואב.  הכל תלוי בהתקדמות של הילד, אם הילד לא מספיק התקדם- זו אשמתו, כי המועדון מבחינתו נתן את כל הכלים”

תוך כמה זמן סקאוט מזהה פוטנציאל?
“תוך 20 דקות סקאוט יכול לגלות פוטנציאל ועוד רבע שעה תספיק כדי לגלות מה השחקן שווה. ולכן בשבתות לסקאוט קל לראות כ-8 משחקים ברצף, מכיוון שלא נדרש יותר מחצי משחק”.

כעשרים דקות של צפייה בשחקן מספיקים לסקאוט מקצועי לזהות אם יש פוטנציאל

אין מצב שב20 דקות צפייה, הילד תפס יום חלש ואז הסקאוט מפספס שחקן?
“כל שחקן אנחנו רואים מספר פעמים במהלך העונה, וגם אם הילד היה חלש ניתן לראות את הנגיעה בכדור, הרמת הראש, המנהיגות, הזריזות והבנת המשחק. שחקנים טובים לא מתפספסים לנו במהלך העונה”.

כמה זמן יעבור מרגע זיהוי השחקן ועד העברתו?
“הממוצע הינו חודש מרגע הזיהוי ועד 3 חודשים בסך הכול”.

ישנו מנגנון בקרה על ההצלחה של השחקן?
“הסקאוט אחראי על הזיהוי, על המהלך ועד וכולל העברת השחקן למועדון!”

לסיכום – כיוון שהסקאוטים אוהבים להישאר אנונימיים ודיסקרטיים, ומכיוון שהם יגיעו למגרש ועוד לפני שמישהו ישים לב הם ימהרו לעזוב- אתם השחקנים צריכים לתת בכל רגע על המגרש 100 אחוז מיכולתכם. מי יודע – אולי אתם כבר במאגרים של המועדונים הגדולים ובכל רגע יכול להגיע הטלפון המיוחל!

קרא עוד
Back to top button
Close