רפורמה בליגות הנערים: כך ייראה המבנה החדש בעונת 2026/27
בעונה הקרובה ייכנס לתוקף מבנה חדש בשנתוני נערים א', נערים ב' ונערים ג', שיכלול ארבע רמות תחרות: ליגת העל, ליגה לאומית, ליגה ארצית וליגות מחוזיות. ליגות העל יכללו 19 קבוצות, מהן שלוש ירדו ישירות וקבוצה נוספת תתמודד במשחקי מבחן.
עונת 2026/27 מביאה עמה שינוי משמעותי במבנה ליגות הנערים בישראל. במסגרת הרפורמה יפעלו בכל אחד משלושת השנתונים ארבע רמות תחרות: על, לאומית, ארצית ומחוזית.
המבנה החדש נועד לתת מענה לגידול במספר הקבוצות, ליצור מסלול התקדמות ברור והדרגתי ולצמצם את פערי הרמות. בהתאחדות מקווים כי החלוקה החדשה תוביל גם לליגות מאוזנות יותר, להפחתת מרחקי הנסיעה ולהגדלת העניין והתחרותיות לאורך העונה.
ליגות העל: 19 קבוצות וארבע נאבקות נגד הירידה
ליגות העל בשנתוני נערים א', נערים ב' ונערים ג' יכללו 19 קבוצות בכל ליגה. בתום העונה שלוש האחרונות ירדו ישירות לליגות הלאומיות, וקבוצה נוספת תתמודד במשחק מבחן על הישארותה.
הקבוצות ישחקו תחילה סיבוב אחד, ולאחר מכן תחולק הליגה לפלייאוף עליון ולפלייאוף תחתון. מטרת השינוי היא להשאיר מספר גדול יותר של קבוצות במאבקים משמעותיים עד לשלבים המאוחרים של העונה.
נערים א': לאומית צפון ולאומית דרום
מתחת לליגת העל יפעלו שתי ליגות לאומיות – צפון ודרום – עם 16 קבוצות בכל אחת.
אלופת כל ליגה לאומית תעלה ישירות לליגת העל. הקבוצות שיסיימו במקומות השני והשלישי יתמודדו בשלב נוסף, שבסיומו תיקבע הקבוצה שתמשיך למשחקי המבחן על העלייה. בתחתית יירדו שתי קבוצות ישירות לליגה הארצית, וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים נגד הירידה.
הליגה הארצית תחולק לשתי ליגות בנות 16 קבוצות – צפון ודרום. שתי הראשונות בכל ליגה יעלו ישירות ללאומית, בעוד שהקבוצות במקומות השלישי והרביעי יתמודדו על האפשרות להגיע למשחקי המבחן. בתחתית יירדו שתי קבוצות וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים.
מתחת לליגות הארציות יפעלו ארבע ליגות מחוזיות: צפון, שרון, מרכז ודרום. אלופת כל ליגה תעלה ישירות לארצית, והקבוצות במקומות 2–5 יתמודדו במשחקי עלייה.
נערים ב': ארבע ליגות ארציות
גם בשנתון נערים ב' יפעלו שתי ליגות לאומיות, צפון ודרום, ובהן 16 קבוצות בכל ליגה.
האלופה בכל מחוז תעלה ישירות לליגת העל, והמקומות השני והשלישי יתמודדו בשלב שיוביל למשחקי המבחן. שתי האחרונות יירדו ישירות וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים נגד הירידה.
בליגה הארצית יפעלו ארבע ליגות: צפון, שרון, מרכז ודרום. בכל אחת מהן ישחקו 12 קבוצות. האלופה תעלה ישירות לליגה הלאומית, והמקומות השני והשלישי יתמודדו על האפשרות להגיע למשחקי המבחן. שתי קבוצות יירדו ישירות וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים נגד הירידה.
מתחת לליגות הארציות יפעלו שמונה ליגות מחוזיות. האלופות יעלו ישירות לליגה הארצית, והקבוצות במקומות 2–5 ישתתפו במשחקי העלייה.
נערים ג': מבנה רחב יותר של ליגות ארציות
שנתון נערים ג' יעבור גם הוא למבנה הכולל שתי ליגות לאומיות, ארבע ליגות ארציות ושמונה ליגות מחוזיות.
בליגות הלאומיות ישחקו 16 קבוצות בכל מחוז. האלופה תעלה ישירות לליגת העל, ואילו הקבוצות שיסיימו במקומות 2–5 יתמודדו על הזכות להגיע למשחקי המבחן. בתחתית יירדו שתי קבוצות ישירות וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים נגד הירידה.
ארבע הליגות הארציות – צפון, שרון, מרכז ודרום – יכללו 16 קבוצות כל אחת. האלופה תעלה ישירות לליגה הלאומית, והמקומות השני והשלישי יתמודדו על הכרטיס למשחקי המבחן. שתי האחרונות יירדו ישירות וקבוצה נוספת תתמודד במבחנים.
בליגות המחוזיות תעלה האלופה ישירות לארצית, בעוד שהקבוצות במקומות 2–5 יתמודדו במשחקי העלייה.
מסלול התקדמות ברור יותר
הקמת הליגות הלאומיות יוצרת דרגת ביניים חדשה בין ליגות העל לליגות הארציות, ומאפשרת לקבוצות להתמודד מול יריבות ברמה קרובה יותר.
במקביל, הרחבת משחקי העלייה והמבחנים תאפשר לקבוצות נוספות להישאר בתמונת העלייה, גם אם לא סיימו במקום הראשון. המהלך צפוי להאריך את המאבקים בצמרת ובתחתית ולהפוך חלק גדול יותר ממשחקי סוף העונה למשמעותיים. בנוסף, יצמצם את מספר הליגות שבהן קבוצות רבות נדרשו לרדת בתום אותה עונה.
בהתאחדות מעריכים כי המבנה החדש יאפשר לקלוט מספר גדול יותר של קבוצות, יצמצם את פערי הרמות וישפר את סביבת ההתפתחות של השחקנים הצעירים.