שילוב הצעירים המוכשרים, ימנף את הכדורגל הישראלי
הקורונה טרפה את הקלפים בהרבה חזיתות, אך הצליחה לחולל מהפך בראייה של מועדונים לגביי שילוב הצעירים המוכשרים בקבוצה הבוגרת. הפחד ששיתק מועדונים, פינה את מקומו לטובת הזדמנות לצעירים. עדי טפר, מאמן מנטלי לכדורגלנים ומועדוני כדורגל, שוטח את הבעיה מנקודת מבטו ונותן לכדורגלנים טיפים להצלחה והשתלבות מהירה.
כמה פעמים שמעתם את המשפט “הילד כשרון והוא עוד יהיה שחקן גדול?” אם ננסה לנתח את הדברים, נבין שלשמוע משפט כזה המופנה אלייך, אין מחמאה גדולה מזו. אך, עד כמה המשפט נכון?
למעשה, בכל השלבים שחווה שחקן כדורגל – מטרומים, דרך ילדים, נערים ואפילו נוער, הוא מתמודד עם שחקנים בני גילו, שחקנים שהם כולם פחות או יותר בעליי אותה עוצמת בעיטה, אותם רצונות וכמעט אותן יכולות.
אולם, כשהשחקן מגיע לקבוצת הבוגרים, הוא פוגש שחקנים המבוגרים ממנו במספר שנים, שחקנים בעלי וותק וניסיון על המגרש, שחקנים שכבר יש להם קבלות ועברו דבר או שניים בספורט.
מרגע ההגעה לבוגרים, כבר אין הנחות והשחקנים לומדים על בשרם כי כדורגל הוא לא משחק. ובנקודת זמן זו, בבוגרים, אם תשמעו את המשפט “הוא יהיה שחקן גדול” – כאן תאמינו למשפט הזה בפעם הראשונה, כי מעכשיו הכל שונה מכל מה שהכרתם.
ההתעסקות של אתר ג’וניורליג בעלייה לקבוצה הבוגרת, נובעת מהעובדה שהקורונה, שהסבה נזקים רבים בכל תחומיי החיים, דווקא היטיבה עם השחקנים הצעירים ועם שילובם בקבוצה הבוגרת. כבר בהכנות לעונה שהחלה, מצאו עצמם שחקני נוער מוקפצים לקבוצה הבוגרת ומקבלים הזדמנות גדולה. אם בכל השנים היה פחד לשתף שחקנים מוכשרים וצעירים, באה הקורונה ולימדה את המועדונים כי אין מה לפחד ממחיר חוסר הניסיון. ואם השחקנים יקבלו השקעה בצד המקצועי והמנטלי – הדבר ימנף את הכדורגל הישראלי וישתלם לכולם מקצועית וכלכלית.
כדי לדעת איך אפשר להקל על הצעירים להשתלב בקבוצה הבוגרת, פניתי לעדי טפר – מנטור לביצועי שיא בספורט תחרותי מקצועי ובמערכת החינוך. ועדי, המשמש כמנטור של כדורגלנים רבים ומועדוני כדורגל, עזר לי לעשות סדר כדי להקל על השחקנים.
“לצד ההתרגשות הגדולה שחווים שחקנים שעולים מליגת הנוער לבוגרים, הסיטואציה החדשה מייצרת להם גם אתגרים חדשים שאיתם הם צריכים להתמודד:
ראשית, בבוגרים הם מקבלים הרבה פחות תשומת לב מהמאמן, ביחס לתשומת הלב שהם היו רגילים לקבל בליגת הנוער. זהו מצב חדש שמצריך הסתגלות, כי רוב השחקנים תולים את הביטחון העצמי שלהם בגורמים חיצוניים ובחיזוקים מהמאמן ומהצוות המקצועי.
שנית, רוב השחקנים שעולים מהנוער לבוגרים חווים בתחילת הדרך תסכול מכך שהם מתאמצים מאוד באימונים ועובדים קשה כדי להוכיח למאמן שהם ראויים ויכולים לשחק, וכשסוף סוף הם מקבלים הזדמנות ועולים לשחק -ברגע האמת, הם נלחצים מהמעמד ולא מצליחים לבטא את היכולות שלהם.
בנוסף, אם בליגת הנוער ברוב המקרים הם היו ה”כוכבים של המועדון” והיה להם מעמד חברתי גבוה, בתחילת הדרך בבוגרים הם עדיין לא ביססו את המעמד החברתי שלהם, והם צריכים להתמודד מול שחקנים בוגרים, ותיקים ומנוסים מהם. לא תמיד הם מצליחים לגשר במהירות על פערי הגילאים ולייצר שפה משותפת עם השחקנים הבוגרים בקבוצה.
יש מקרים בהם השחקנים הוותיקים מתייחסים לנוער הצעיר כמו ילדים ולא “סופרים” אותם, או שלפעמים נוצר מצב ששחקן שעלה לבוגרים פתאום פוגש פנים מול פנים בקבוצה שלו, את המודל לחיקוי שלו, את הכדורגלן שהוא העריץ עוד כשהיה ילד קטן. ואם זה לא מספיק מלחיץ – אז גם יש סיכוי ששניהם משחקים באותו תפקיד ואז נוצרת תחרות על מקום בהרכב בניהם.
מה זה עושה לאותו שחקן צעיר? בהתחלה הוא נלחץ מאוד ולא מצליח לבטא את עצמו – הפער הבלתי נתפס בין הכבוד שהוא מייחס לכוכב שלו בילדות, לבין איך שהוא רואה את עצמו הוא עצום ברוב המקרים. הרבה שחקנים צעירים מספרים שבפעמים הראשונות שהם היו צריכים לשחק יחד עם אותו כוכב כדורגל הם קפאו באימון, הרגישו משותקים, לא הצליחו להביא את עצמם למשחק, הרגישו שהם לא מספיק טובים בשביל לשחק לצידו.
כל האתגרים האלו מביאים לכך שהשחקנים הצעירים מתחילים את דרכם בליגות הבוגרים בחוסר ביטחון וזה פוגע באופן ישיר ביכולת המשחק שלהם.
אחד הפתרונות היעילים שיכול להקל משמעותית על ההשתלבות של שחקן צעיר בקבוצת הבוגרים, לקצר את תקופת ההסתגלות המאתגרת ולייצר לו הצלחות כבר מהתחלת העונה – הוא העלאת החוסן המנטאלי שלו עוד לפני תחילת העונה. שחקן עם חוסן מנטאלי גבוה יודע איך לפתח בטחון עצמי והערכה עצמית ללא תלות בגורמים חיצוניים. הוא מעריך את עצמו מבפנים ויודע מה הוא שווה גם אם המאמן לא נותן לו חיזוקים. הוא לא מוריד את הראש ומאבד את כל הביטחון, אם איש סגל צעק עליו או העביר עליו ביקורת.
הוא יעבוד קשה ותמיד יהיה מוכן פיזית ומנטאלית לרגע שבו תגיע ההזדמנות שלו לשחק, וכשהיא תגיע – הוא ישחק בביטחון וחופשיות, הוא לא יהיה לחוץ. הוא לא יפחד לפעול ולעשות טעויות, כי הוא מכיר את עצמו ואת היכולות שלו, הוא יודע מה הוא מסוגל, והוא גם יודע שלא כל פעולה שלו תצליח ב-100%. וגם אם לא הלך לו טוב הפעם – זה לא אומר כלום על הפעולה הבאה שלו. מה שחשוב זה להמשיך לפעול ולא לפחד לטעות.
באופן אוטומטי, שחקן עם בטחון עצמי פנימי גבוה, מרגיש הרבה יותר טוב מבחינה חברתית בקבוצה והוא מצליח להשתלב בצורה טובה ומהירה. במקום רגשי נחיתות ביחס לשחקנים הוותיקים, יש לו רגש של כבוד והערכה כלפיהם, מבלי לפגוע באינטרס שלו לשחק ולהצליח. השחקנים הותיקים מבינים מהר מאוד שהוא “אחד מהחבר’ה” ולא עוד צעיר שמתאמץ להשתלב ע”י זה שהוא מנסה לרצות את הותיקים יותר.
התזמון הטוב ביותר להעלות את החוסן המנטאלי הוא לפני תחילת העונה, על מנת שכבר מהיום הראשון של האימונים, השחקן יגיע עם בטחון עצמי והערכה עצמית גבוהה, כשהוא יודע איך להתנהל בצורה הטובה ביותר גם מול הסגל המקצועי וגם מול שאר חבריו לקבוצה. וגם, איך לפעול כדי להביא את היכולות הגבוהות שלו לידי ביטוי על הדשא. באופן כזה סיכויי ההשתלבות וההצלחה שלו בבוגרים גדלים משמעותית”.
אתר ג’וניורליג ועדי טפר מאחלים בהצלחה לשחקנים ומזכירים לכם: “כשאתם מתמקדים בבעיות – יהיו לכם יותר בעיות. כשאתם מתמקדים באפשרויות – יהיו לכם יותר הזדמנויות”.
עדי טפר אחד הנכסים הכי חשובים בתחום
כרגיל מדייק ואומר דברים נכונים!
כמה חשוב זה החוסן המנטאלי, לילדים ובוגרים כאחד.
הלוואי שכל ההורים ישכילו לאמץ את התובנות האלו לעתיד של הילדים שלהם וראשית לעצמם.
עדי, אתה מקצוען אמיתי! שאפו על העבודה שאתה עושה ועוזר ללא מעט שחקנים צעירים בארץ.