"אם לא מוצאים נקודת אור אין מה להמשיך בכדורגל"
נוער על: כך צוטט מגנה הימני המוכשר של מכבי נתניה, טהר תאנה. בכתבה זו הוא משתף בפתיחות על האובדן שחווה לפני פתיחת העונה, הבחירה בחיים וההנצחות שעושה לזכר אימו בכל משחק

ליגת העל לנוער יוצאת לפגרת שזרוע וזו הזדמנות טובה לבצע כתבה עם אחד מהמגנים הימניים הבולטים בליגה. מעמדתו הוא עומד כבר על שלושה שערים ושלושה בישולים, כאשר מדובר במגנה הנהדר של מכבי נתניה ושחקן הבית שמציין עונה שביעית ביהלומים, טהר תאנה.
לצד השאיפות הקבוצתיות והרצון להיאבק על התארים עד הסוף, בכתבה זו טהר נפתח ומשתף לעומק על הטרגדיה המשפחתית שחווה לפני חצי שנה, כאשר רגע לפני פתיחת טרום העונה הוא איבד את אימו שהלכה לעולמה בפתאומיות מוחלטת, בלי סימנים מקדימים.
לפני כל משחק העונה טהר עולה עם חולצה ובה תמונה שלו מתחבק עם אימו לאחר הזכיה בגביע לפני שנתיים, כשאת שעריו הוא כמובן מקדיש לאימו שתמכה בו לאורך כל הדרך. אף על כל המורכבויות, טהר בוחר בחיים ובכדורגל, בכתבה זו נוכל לרכוש לא מעט מסרים חשובים להמשך העונה.

תנחומים כנים ממני ומאתר ג'וניורליג על אובדן אמך. אנחנו חצי שנה אחרי מקרה המוות, עד כמה חסרונה מורגש בחיי היומיום אצלכם במשפחה ואצלך בפרט? אתה זוכר את הרגעים האחרונים שלכם ביחד?
"וואו, את האמת שאין דרך להסביר עד כמה היא חסרה, מאיך שכולנו קמים בבוקר (ארבעה אחים ואבא) ועד שכולנו הולכים. בראש המחשבה עלייה לא יוצאת. הרגעים האחרונים שלי עם מאמו היו באותו בוקר שבו היא נפטרה, כשהתווכחתי איתה על האם לקחת אותה לרכבת או לא בנסיעה שלה לירושלים, בסוף לצערי לא לקחתי אותה".
מבין כל תכונות האופי הבולטות, איזו הייתה הכי מייצגת אצלה?
"התכונה שהכי מייצגת אותה זה פשוט האמא שהיא והאושר הגדול שהיה לה".

ספר על הקשר שהיה ביניכם בחלוף השנים ועל רגעי הכדורגל המרגשים שחוויתם ביחד.
"הקשר שלי ושל אמא שלי זה לא קשר רגיל, זה קשר של חברה הכי טובה, זה קשר של האהבה הכי גדולה ושל אמא ובן בנוסף כיבדתי אותה במשך כל השנים והיא פשוט הקריבה את חייה למעני ולמען כל המשפחה, יצא לה בזכות זה משפחה לתפארת.הרגע
הרגע הכי מרגש מהכדורגל שזכור לי איתה זה שזכינו בגביע והיא הגיעה ובסוף המשחק נתנה לי חיבוק גדול, שדרכו יכלתי להרגיש את כל הגאווה, הנחת והאושר שנתתי לה מאותו משחק".

העונה כבשת כבר שלושה שערים מעמדת המגן, כל שער מין הסתם מוקדש לאמא. תחזיר אותי לרגע בו כבשת את שערך הראשון לעונה, מה עבר אצלך בגוף מבחינה רגשית?
"פשוט חשבתי שהיא מסתכלת מלמעלה ואני עושה אותה מאושרת, שזאת המטרה שהצבתי לי לכל החיים. הרגשתי עוד פעם את אותו חיבוק שהייתי מקבל כל שבת אחריי המשחק, כשהייתי חוזר הביתה ואושר שאי אפשר להסביר במילים. ללא ספק השער הכי מרגש שכבשתי".
קשה לחזור לשגרה באופן מיידי לפני פתיחת העונה כשמאבדים בן משפחה, בטח כשמאבדים הורה. מה בכל זאת הניע אותך להתמקד בכדורגל בצל האובדן כשהוא עוד היה טרי?
"הדבר שממקד אותי זה לעשות את הדברים האלה בשביל המשפחה שמגיעה כל שבת לראות אותי, הם רוצים שאני אצליח יותר מהכל וכמובן ויותר חשוב מהכל אני יודע כמה אמא שלי רצתה שאני אצליח וכמה שיחות היו לנו על זה וכמה היא תמכה בי. אני מרגיש שהכדורגל זה המקום שלי להחזיר לה עכשיו".

מבחינה מקצועית, אתה חווה עד עתה עונה מוצלחת כשלעיתים יוצא לך לענוד את סרט הקפטן. בתור שחקן בית, מה המשמעות הזו של הנהגת קבוצת הנוער מסמלת מבחינתך?
"גאווה מאוד גדולה להיות הקפטן של הקבוצה הזאת, מבחינתי זה אומר המון ובעיקר לקחת אחריות, לתמוך בכל מה שקורה אצל השחקנים ולעזור לכולם להתקדם אישית וקבוצתית כדי להגיע הכי רחוק שאפשר".

אתם מחזיקים בהתקפה הפורייה בליגה וחזק בצמרת הגבוהה. איך אתה רואה את התרומה ההתקפית שלך באה לידי ביטוי ועד כמה אתה מאמין שתהוו פקטור של ממש במאבק על התארים?
"יש משהו בקבוצה של מכבי נתניה העונה שאין בשאר הקבוצות, אני רואה איך אנחנו נרוץ חזק העונה לתארים. כמובן שלא יהיה פשוט אבל עוד הפעם, אני רואה שיש אצלנו משהו מיוחד. אני רואה את עצמי בא לידי ביטוי עם בניית ההתקפות, בישולים וגם בבקעת שערים".

לסיום-מה המסר שאתה רוצה להעביר לכדורגלנים שמתמודדים עם תחושת אובדן של קרוב משפחה כמו שאתה עובר? ועד כמה החשיבות של לבחור בשגרה ובחיים קריטית בצל הקשיים?
"צריך למצוא את נקודות האור, את מה שנותן לך את הכוח להמשיך. במקרה שלי אמא שלי היא הכוח הכי חזק שלי, אם לא מוצאים נקודת אור בכדורגל אין מה להמשיך בזה. גם אם קשה, צריך למצוא את הסיבה לשחק וללכת בעקבותיה".
אתר ג'וניורליג מחזק את משפחת תאנה ומאחל לטהר הצלחה מרובה בהמשך העונה.


