הראש בחדרה, הלב בקריית שמונה

השבוע ציינו חצי שנה בדיוק למתקפת הטרור הרצחנית שהפתיעה את כולנו באותה שבת ארורה, המתקפה כאמור לא פסחה גם על עולם הכדורגל כשלא מעט שחקנים מהדרום ומהצפון מצאו את עצמם מפונים בבתי מלון, הרחק מהבית שבו הם גרים.

אחד מהשחקנים האלו הוא ליאם אלוק, שחקן ההתקפה הנהדר של הפועל חדרה שהחל את העונה בקריית שמונה, אך גייס את עצמו בינואר לטובת מסע ההישרדות של השרוניים בליגה, והקבוצה של דור לוי ברצף ניצחונות נהדר ומתרחקת מהקו האדום.

עם כל הגעגועים לצפון, כשהוא מגיע למגרשי הכדורגל אלוק עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ובמשחק הליגה האחרון כבש צמד גדול מול רמה"ש בדרך לניצחון. בכתבה מיוחדת זו, ליאם משתף על ההתמודדות כשחקן מפונה, על ההצעה מהפועל חדרה וגם עם מסר מיוחד שיש לו להעביר לכדורגלנים מפונים.

ספר לנו על הפינוי מקריית שמונה- כבר חצי שנה שאתה מרוחק מהעיר ומהחברים. שתף אותנו ברגע שבו התפניתם מהעיר.
"אנחנו שומרי שבת במשפחה, אז בזמן אמת לא ידענו מה קרה. אבל ברגע שפתחנו חדשות כמובן שהיינו בהלם, אמא שלי לא חיכתה אפילו לרגע אחד, ארזה את הדברים וכבר יצאנו מהבית. לא ידענו לאן אנחנו יוצאים, יצאנו מהבית בחוסר ודאות והלכנו לטבריה. בתור כדורגלן זה היה מאוד קשה כי אתה לא יודע מה יהיה בעתיד. שמרתי על כושר באילת כשהתפניתי שם, ואז עברתי לבית מלון בנתניה, שם שמרתי על כושר עד שק"ש חזרו לאימונים. זו הייתה מציאות מאוד מאוד קשה".

איך זה מרגיש עבורך לגור בבית מלון נוכח כל הקשיים וחוסר הוודאות בהאם תחזרו לקריית שמונה בתקופה הקרובה?
"אנשים חושבים שלגור בבית מלון זה כיף אבל אין כמו בבית, אני לא יכול לחכות לחזור כבר. זה קצת משנה לי את סדר היום, לפחות בשגרת הבוקר, אבל זה לא כל כך מפריע לי בשגרת האימונים כי אני מצליח להקפיד על שגרת אימונים גבוהה של אימונים אישיים בנוסף לאימונים הקבועים עם הפועל חדרה- חמישה אימונים בשבוע".

כשחקן ששיחק בקריית שמונה לא מעט שנים, איך זה עבורך לראות את החברים שלך משם ממשיכים את העונה המורכבת שלהם בצל המציאות הכואבת?
"בתור שחקן ששיחק שם בתחילת העונה וגם בתקופת הפינוי, זו סיטואציה מאוד קשה. הביאו אותנו לאימונים בנשר יומיים שלושה בשבוע, ואז עלינו היה לשחק נגד קבוצות שהתאמנו כמעט כל השבוע. אי אפשר לשפוט את הקבוצה של קריית שמונה שמתאמנת ומשחקת בתנאים קשים. אני חושב שההתאחדות עשתה החלטה צודקת כשהקפיאה את מחלקת הנוער של קריית שמונה מירידות ליגה, כי זה לא הוגן שקבוצה שמתאמנת פעמיים שלוש בשבוע ולא על מגרש של 11 על 11 צריכה לרדת ליגה, החלטה טובה מאוד".

מדוע דווקא באמצע העונה החלטת שאתה עובר להפועל חדרה? מה היו הגורמים שהניעו למעבר?
"את האמת שהיו לי כמה הצעות. היה לי מצויין בקריית שמונה אבל רציתי לעזור לקבוצה שכן נמצאת במאבקי ירידה. דור לוי המאמן פנה אליי, מאמן שאין כמוהו, אמר לי שהוא רוצה אותי כדי שאעזור לו וישר אמרתי לו שאעזור להפועל חדרה להישאר בליגה. יש לנו קבוצה של גברים, השחקנים קיבלו אותי כאילו אני ותיק במועדון, מפרגנים, תומכים, הציעו לי להתארח בבית של אחד השחקנים בשישי-שבת מכיוון שאני שומר שבת. אין קבוצה כזאת, ובגלל זה אנחנו מצליחים ברוך השם".

מה גורם לך לשמור על ראש חזק בכדורגל ולגייס כוחות למאבקי ההישרדות לטובת הצלחת הפועל חדרה כשבמקביל אנחנו עוקבים בדאגה על מה שקורה בצפון?
"קשה מאוד שלא להיות מודאגים אבל כשאני עולה לכר הדשא אני מתנתק מהכל והמטרה היא כולה לעזור להפועל חדרה להישאר בליגה, ובעזרת השם אני בטוח שנעשה את זה. השער המהיר שספגנו ממכבי ת"א? זה ממש לא שבר אותנו כי אנחנו קבוצה של גברים, התעשתנו ובסוף ניצחנו 1-2".

מאז אותו ניצחון על מכבי ת"א אתם במומנטום נהדר, מה לדעתך סוד ההצלחה שמביא למומנטום החיובי?
"יש לנו חדר הלבשה מגובש, כל השחקנים שהגיעו בינואר התחברו יחד מהר מאוד עם כל הקבוצה- טומי בישל לי בין היתר, אנחנו מפרגנים אחד לשני ועובדים קשה בשביל לשרוד בליגה. הצמד מול רמת השרון? אין רגע מרגש מזה, אבל השערים הם בונוס מכיוון שמעל הכל אנחנו צריכים לעבוד כקבוצה כדי לנצח, ולא להסתכל על מי הבקיע יותר ומי הבקיע פחות, אנחנו עולים כדי לנצח. אני רוצה להחמיא גם לדור שמוציא מאיתנו את המאה אחוזים בכל משחק, אין מאמנים כמוהו".

מה המטרות שאתה מציב לעצמך להמשך הדרך, ויש מסר לסיום שאתה רוצה להעביר לכדורגלנים מפונים ורחוקים מהבית?
"כמו שאמרתי אני רוצה שנמשיך ברצף הניצחונות ונבטיח את ההישארות בליגה, ואני מקווה בעתיד לקבל זימון לנבחרת. המסר שלי לכדורגלנים המפונים זה שבתקופה כזו עלינו להישאר חזקים יותר, להיות עם בורא עולם ולהאמין שנצא מהתקופה הזאת חזקים יותר ומאוחדים יותר".