"חושש שהעונה לא תסתיים אחרי כל העבודה הקשה שעשינו"

דווקא כשהיא הייתה בתקופה נהדרת ערב פרוץ המלחמה, בתקווה לסיים עם כרטיס לליגת העל, חוסר וודאות שורר בימים אלה סביב קבוצת נערים א' של נוף הגליל, מוליכת ליגת ארצית צפון.

ערב פרוץ המלחמה, המוליכה נהנתה מתקופה נהדרת כשהיא הוליכה את הליגה במרחק של שבע נקודות מהפועל חיפה ועמק חפר. למרות רצף הניצחונות וביסוס השליטה בליגה, החשש מהקפאת הליגות ועליית הליגה הולך וגובר.

אחד מהשחקנים שהביעו דאגה הוא קפטן הקבוצה, שליו ברטוב. בכתבה זו, ברטוב משתף על ההתמודדות עם שגרת המלחמה, החזרה לאימונים הקבוצתיים והרצון לחידוש הליגה בהקדם.

תחזיר אותי לבוקר שבו נפתחה המלחמה. איפה זה תפס אותך, בהכנות למשחק שהיה אמור להתקיים?
"את האמת שזה תפס אותי בדרך למשחק. היינו אמורים לשחק נגד מכבי חיפה והיינו במרחק חמש דקות הגעה מהמגרש. הייתה את ההתרעה המקדימה ועצרנו בצד, אחרי זה המאמן עדכן אותנו שיש מלחמה, המשחק בוטל ולחזור הביתה".

מתי יצאת מההלם והבנת שזו תהיה מלחמה רצינית שתגרום לדחיה של ארבעה מחזורי ליגה נכון לכתיבת שורות אלה?
"הייתי בטוח שזה יהיה צ'יק צ'ק, לא מלחמה כזו רצינית, כמה תקיפות ונחזור לשחק תוך שבועיים. לא ציפיתי שזה יהיה ארוך כי אנחנו במקום הראשון והיינו אמורים לשחק נגד קבוצות צמרת נוספות. כן הייתי בהלם שעבר עוד שבוע וזה מחמיר, כי ממש רציתי שנחזור כבר לשחק".

יש בך איזשהו חשש שהעונה לא תסתיים במלואה?
"כן, את האמת אני חושש. אחרי כל העבודה הקשה שעשינו ואנחנו כרגע במקום הראשון, אני מפחד שלא תהיה ליגה ושהעליה תוקפא. אני נורא מפחד. היה לי נורא קשה וישבתי בבית כל הזמן, עד שהתחלתי לבצע אימונים אישיים מתוך ההבנה כי אין ברירה אלא צריך לחזור לקצב, בדיוק חזרנו גם לאימונים קבוצתיים ומשלימים את הפערים שהפסדנו".

איך אתה אישית מתמודד בימים האחרונים עם האזעקות, בטח לאור היעדר שינה רציפה בימים האחרונים עבור תושבי הצפון.
"אין לנו כל כך שינה בלילות האחרונים, זה מקשה עלינו גם כי אנחנו צריכים לקום ללמידה מהזום. אני נעזר הרבה באמא שלי שעוזרת ותומכת בי, גם אם אני לחוץ אז היא מרגיעה אותי. אני מתמודד עם זה בסדר, צריך להגיד תודה שחזרנו להתאמן, נשלים את הפערים ונחזור טוב יותר לליגה".

מה המסר שאתה רוצה להעביר לכדורגלנים נוספים שמתמודדים עם לחץ ופחד מאי סיום העונה?
"אל תפסיקו לעבוד, לא משנה מה. יש לנו את הצבא הכי חזק בעולם ואין להם ממה לפחד. מי שמתקשה שלא יתבייש לבקש עזרה, אני לדוגמה נעזר תמיד באמא שלי ובחברים שלי, זה נורא מקל עליי מבחינת העומס הרגשי והלחץ שאני מתמודד איתו, חשוב מאוד להיעזר בסביבה הקרובה שלך בעיקר בתקופות כאלה".