חריג הגיל של קרית אונו פותח עונה
נוער ארצית דרום: רגע לפני פתיחת העונה, קבוצות רבות השקיעו עבודה אינטנסיבית בפגרה במטרה להיאבק על כרטיס העלייה. אחת מהן היא הפועל קריית אונו, ובכתבה זו חריג הגיל שלה, עינב שלום, מספר הכול.

עונת המשחקים בליגות הארציות לנוער יוצאת לדרך, ובקריית אונו מכוונים גבוה. אחרי שסיימו את העונה שעברה במקום השמיני, המטרה העונה ברורה – להיאבק על העלייה עד הסוף.
אחד השחקנים שימשיך ללבוש את סמל המועדון גם השנה הוא עינב שלום, חריג הגיל של הקבוצה, שפותח עונה שנייה במדיה. שלום הצטרף לקריית אונו בקיץ שעבר מעמישב פתח תקווה, יריבה ישירה לליגה, וכעת מתפנה לספר על הקשיים שחווה במעבר, הציפיות מהעונה החדשה וגם הרצון הגדול להתאמן עם הקבוצה הבוגרת.

אתה פותח את העונה הנוכחית כחריג גיל. עד כמה לדעתך זה מעלה את תחושת האחריות המוטלת עליך בקבוצה?
"הכי חשוב בסופו של דבר זה הניסיון שאתה מביא למגרש, אתה מרגיש שזה באמת קורה. אתה מנהיג ומרגיש שאתה יותר רגוע ושעברת משחקים יותר גדולים וקשים. זה לא משהו שמפחיד אותי, בטוח שיש הרבה שחקנים שפחות בטוחים בעצמם אבל אני מגיע לכל משחק בטוח בעצמי עם אחריות ומנהיגות".
בעונה שעברה קיבלת פחות הזדמנויות בהרכב הפותח. איפה אתה מרגיש שאתה עומד כיום ביחס לעונה הקודמת?
"קודם כל, את העונה שעברה התחלתי בעמישב פתח תקווה, כשהגעתי פצוע עם נקע בקרסול – וזה גרם לי להרגיש שאני מתקשה למצוא את המקום שלי. בהמשך עברתי לקריית אונו וגם שם ההתחלה לא הייתה פשוטה, כי בעמדה שלי שיחק שחקן בית ונאלצתי להתמודד מולו בתחרות בריאה. זה דרש ממני להילחם על הדקות שלי, ובסופו של דבר לקראת סוף העונה הצלחתי לקבל יותר דקות משחק. מה שעזר לי לא להישבר לאורך כל התקופה הזו זו האהבה האינסופית שלי לכדורגל.".

בתור שחקן שמכיר מקרוב את הליגה הארצית, איך אתה רואה את יחסי הכוחות העונה בין הקבוצות?
"לפי ההיכרות שלי, מדובר בליגה מאוד שוויונית. בעונה הראשונה שלי בנוער הייתה קבוצה מעל הליגה וגם בעונה שעברה ראינו את זה, אבל רוב העונה המשחקים מאוד שוויוניים והכל מתערבב. אני לא יודע אם יש העונה קבוצה שהיא מעל כל הליגה, אני בטוח ב-99% שאצלנו כל השחקנים מכוונים לעליית ליגה ובעזרת השם נעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו".
איך אתה מסכם את משחק הגביע נגד א.א פאחם?
"את המשחק הזה פתחתי דווקא מהספסל. גם את העונה הזו פתחתי עם נקע בקרסול, חושב שהגענו דווקא מוכנים למשחק הזה. מה שקרה במחצית הראשונה זה שילוב של מבוהלות וחוסר ניסיון, שיחקנו נגד יריבה שמשחקת ליגה מעלינו. הגענו למצב של 0-3 במחצית, עליתי למגרש והרגשתי שאני נותן תחושה חיובית לשחקנים, עלינו בגישה שאין מה להפסיד. לצערנו לא השלמנו את הקאמבק אבל ניקח לליגה את הדברים הטובים".

אתה אוהד שרוף של הפועל פ"ת ואף העברת את מרבית שנותיך במחלקת הנוער במועדון. לצד אהבתך למלאבסים, מה גרם לך להבין שצריך לצאת מאיזור הנוחות?
"גדלתי בהפועל פ"ת ואני גם אוהד הקבוצה, ככה שתמיד היה לי פחד לעזוב. כשהתחילו הקשיים בצבירת הדקות אמרו לי לעבור מיד כדי שאחזור לקבל דקות, עצם המחשבה של לצאת מהמועדון שאתה מאוד אוהב הפחידה אותי, בין היתר כי אני פתח תקוואי ומדובר במועדון גדול שאני אוהב. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שכדי להשיג תוצאות בכדורגל צריך להתקדם ואכן, עברתי לעמישב פ"ת עד שבסופו של דבר אני היום בקרית אונו".

מה מבחינתך תיחשב כעונה מוצלחת מבחינה אישית?
"מהסתם לשחק כמה שיותר, אני רוצה להשתלב בצורה הדרגתית גם עם הבוגרים. אם נעלה ליגה כשאני אהיה במרכז ההגנה אוכל לעלות למעלה. בעונה הזאת בבחינה האישית אני רוצה להתאמן עם הבוגרים ולטעום מהקצב השונה, בסופו של דבר זו רמה אחרת. הייתה לי את האפשרות להתאמן מוקדם יותר עם הבוגרים אבל דחיתי לבנתיים, מכיוון שחשוב לי לשחק כמה שיותר בנוער כחריג גיל ולעשות את המעבר כשיש לי את הכלים".
