"יש לנו חדר הלבשה מאוד בריא"
נוער ארצית דרום: לאחר שקבוצת הנוער של עירוני מודיעין השלימה עליית ליגה שניה בשלוש עונות, שוחחנו עם שוער הקבוצה מייקל טייטל, לו חלק משמעותי בשתי העליות הללו. טייטל מאמין כי סוד ההצלחה העיקרי להבטחת ההעפלה הוא שמירה על חדר הלבשה מאוחד בכל רגע נתון.

לפני שנה קבוצת הנוער של עירוני מודיעין ספגה ירידת ליגה כואבת, כאשר נשרה חזרה מהליגה הלאומית אל הליגה הארצית בתום עונה אחת בלבד. העונה ההנהלה המודיעינית בהובלתו של המנהל המקצועי שי מאור, הציבה לעצמה מטרה חד משמעית – העפלה מיידית בחזרה אל ליגת המשנה בתום עונת 2025/26.
העפלה זו הושגה באופן רשמי וסופי במשחק החוץ מול בני אילת, כאשר שביעייה ללא תנאי מצד העולה הטרייה, שהחליפה את כל הצוות המקצועי עם פתיחת העונה, סידרה כרטיס לליגה הלאומית, ועל הדרך עוד קצת גיבוש בעיר הדרומית לאחר משחק ההעפלה.
לשלוש העונות האחרונות של קבוצת הנוער של מודיעין יש שני מכנים משותפים, קוראים להם עידן סירוטה ומייקל טייטל, זאת בנוסף לשחקנים כמו אלירן דעבול, עידן חיון, תמיר שרעבי, ליאם אסולין, איתי טל ומאור גוזלן שהפגינו את מלוא יכולתם.
בכתבה זו שוחחנו עם טייטל, שמסכם עונה מוצלחת בכל החזיתות, מספר על סוד ההצלחה של המועדון, האווירה המשפתית שמאפיינת אותו והתמיכה שיעניק לשחקנים הצעירים בעונה הבאה.
מייקל, ברכות על הזכייה באליפות וההעפלה לליגת הלאומית, איך התחושות?
"מרגש מאוד כמובן. לאחר שעלינו ללא מתחרים ודרסנו את הליגה, רשמנו ירידה כואבת אחרי עונה לא טובה שנעדיף לשכוח אותה. באנו לעונה הזו במטרה לכפר על מה שעשינו וזו הייתה המטרה של כולנו כקבוצה. בזכות חדר הלבשה מלוכד שבו כולם פרגנו לכולם, לא משנה מה המצב, הצלחנו לעשות את זה.
נבנתה כאן קבוצה נהדרת והצוות הפיק את המיטב מהקבוצה הזו עם אימונים ברמה גבוהה. בנוסף, אף שחקן לא היה מעל המועדון וכולם היו שווים בין שווים, בין אם מדובר בחריגי גיל, מלכי שערים או שחקני שנתון 2008. מרגש להעפיל, אני לא אחווה את העונה הבאה עם הנוער, אבל תמיד אתמוך בהם ושמחתי להחזיר את המועדון לאיפה שהוא שייך".
אמרת שהעונה הקודמת היא עונה שתעדיף לשכוח כמה שיותר מהר. מה למעשה לא עבד בעונה שעברה שכן עבד העונה?
"הגיעו שחקנים חדשים ששידרגו את הרמה של הקבוצה בתחילת העונה. בהתחלה לקח לנו זמן להתחבר, לא פשוט להצליח מיד כשמגיעים הרבה שחקנים חדשים אבל התחברתי לכל שחקן ושחקן ואני בקשר עם כולם. חדר ההלבשה שלנו מאוחד מאוד והשקענו הרבה עם חמישה אימונים בכל שבוע, כולל תכנית אימונים יחודית לכל חולייה במגרש- קשרים, שחקני הגנה ושחקני התקפה.
כמו כן, היינו חייבים להגיע חצי שעה לפני כל תחילת אימון כדי לחזק את הקשר בינינו ולהיות ביחד, גם אחרי האימון הרבה שחקנים מתגבשים, נפגשים ואוכלים ביחד. אף שחקן בקבוצה לא מרגיש לבד ואני אוהב את כולם במידה שווה".

מדוע אתה רואה את משחק ההפסד לעירוני אריאל כמשחק מכונן בדרך להעפלה?
"לאחר ההפסד ירדנו מתחת לקריית גת בטבלה, זה משחק שיכול לשבור קבוצה. רצינו לסיים סיבוב בלי הפסדים בכלל אבל הפסדנו בתוספת הזמן. אני גדלתי באריאל ומי כמוני רצה לנצח את המשחק הזה. הכי קל בבחינה האישית זה פשוט להתרסק אחרי משחקים כאלה ואכן היינו מאוד מבואסים, זה יכול לגרור לכדור שלג שגדל ואין דרך לעצור אותו.
יום אחרי המשחק דיברנו כולם ואמרו לנו שאנחנו חייבים לשכוח את המשחק ושאנחנו עדיין בעמדת העפלה, לא היה אף שחקן שלא דיבר איתי אחד על אחד בשיחות עידוד, אף אחד לא ירד על אף אחד וזה מה שהחזיק אותי ונתן לי את הכוח. ידעתי שכולם תומכים בי, עומדים מאחוריי ולא כותשים אותי גם במשחקים פחות טובים. יש לנו חדר הלבשה מאוד בריא והגדולה שלנו היא לדעת להתאושש מנפילות כאלה ואחרות".
איך ראית את האחריות שלך כחריג גיל באה לידי ביטוי במגרש ומחוצה לו.
"אמרו לי בתור חריג גיל שנותנים לי את המפתחות, סומכים עליי ונותנים לי את ההובלה בדרך לעלייה. בתחילת העונה היו לנו התלבטויות מי יהיו שלושת חריגי הגיל, אני הייתי ודאי מהרגע הראשון. בעיניי חשוב שבליגה הזאת השוערים יהיו או שחקני שנה שנייה או שחקנים חריגי גיל כדי להביא ניסיון. שיחקתי גם משחקי אימון עם הבוגרים לכמה דקות פה ושם. אמרו לי שאני צריך להוכיח בעונה הזאת אחרי עונה קודמת פחות מוצלחת, לא בורח מאחריות על עונה פחות טובה וזה קורה".
קל מאוד להוציא סיסמאות מהפה אבל לא לתרגם אותן לכדי מעשים. איך אתם במודיעין הצלחתם ליישם זאת ואכן להוכיח שאין אף אחד מעל המועדון?
"ידענו שיש לנו מטרה ברורה והיא לחזור לליגה הלאומית, למרות שלא נהיה שם בעונה הבאה עשינו הכל כדי לעמוד במטרה. אם ירדנו ליגה אז הרגשתי כחריג אחריות להוביל את המועדון בחזרה למקום אליו הוא שייך, לסיים את תקופת הנוער ללא כתם. באנו לעבוד, אצלנו אין דבר כזה כוכבים, אין כזה דבר שחקן מעל המועדון וזה יכול להרוס חדר הלבשה שלם. כל שחקן שואל את השני מה שלומו ואיך הוא מרגיש, אנחנו קבוצה מאוד אחראית ובוגרת ואף אחד לא משאיר אף אחד מאחור – אנחנו משפחה אחת גדולה".

מבין כל ההדיפות שרשמת העונה, איזו מבחינתך היא הכי משמעותית?
"אני אלך על שתי עצירות מול קריית גת במשחק העונה. במצב של 0-0 לקחתי שני כדורים לא פשוטים של אחד על אחד, אחד עם הרגל ואחד עם היד. אני חושב שאם לא הייתי מצליח לעצור היינו מתקשים כנראה, השארתי את הקבוצה בתמונה ומכאן ניצחנו 0-3. כמו כן אני שולט בפיזיות ובמשחק הגובה, דבר שעזר לי מאוד העונה בליגה הזאת".
מה המסר שאתה רוצה להעביר לשחקנים שימשיכו לשחק בנוער בעונה הבאה בליגת המשנה?
"שאף אחד לא יתן לאף אחד לרשום ירידה שנייה בשנתיים, זה משהו שאסור שיקרה. אני בטוח שיביאו שחקנים חדשים וידאגו לכולם שם. אני יודע שהעירייה מעורבת במה שקורה בקבוצת הנוער ומאוד רוצה בהצלחת המועדון. אני מאמין בכל מי שישאר ושיגיע, מכיר את כל הנפשות הפועלות במועדון ובטוח שיעשו הכל כדי לקחת את מודיעין למקומות יפים".

לאן פניך מועדות בעונה הבאה?
"כרגע אין לי מושג. כמובן שאני הייתי רוצה להמשיך במודיעין גם בליגה הלאומית, התבגרתי הרבה במהלך שלוש השנים שלי במודיעין כשחקן נוער, אני מאוד אוהב את המועדון ואני מרגיש שבשנים האלו נהייתי שחקן ואדם מכיל יותר. מאמין בסופו של דבר כי כל מה שיקרה- יקרה לטובה, אין סיבה להיות מודאג. השאיפה שלי היא לגמרי להמשיך במודיעין, אבל גם אם לא שם אז הכל לטובה והמועדון הזה ככה או ככה תמיד ישאר אצלי בלב".
אתר ג'וניורליג מברך את קבוצת הנוער של מודיעין על העפלה לליגה הלאומית, ומאחל למייקל הצלחה בדרכו החדשה כשחקן בוגרים!







