כלל ברזל – לא מתערב בנושאים המקצועיים!
עינב חזנוולד - יו"ר הפועל ר"ג גבעתיים מדבר על השנה שעברה על קבוצות המועדון, לאור העובדה ששלושה מאמנים הוחלפו במהלך העונה. על המעורבות שלו במחלקת הנוער וההכרות האישית עם כל השחקנים - ניסיתי להקשות ובחנתי אותו, אך אני מודה שהוא עבר את המבחן בהצטיינות יתרה. כשהוא מבטיח שלמרות השנים הקשות שעוברת קבוצת נערים ג' במועדון - בשנה הבאה הקבוצה תיראה אחרת לגמרי.

סיום תקופת הקורונה עדיין לא נראה באופק והספורט בהקפאה. השבתת הספורט העולמי פגעה בגורמים רבים גם בצד הכלכלי- בעלי קבוצות ניזוקו, שחקנים נאלצו לקצץ את שכרם, מאמנים הוצאו לחל"ת ויקבלו נגזרת מסוימת בלבד ממשכורתם.
רק בן אדם אחד לא ניזוק כלכלית ומשכורתו לא קוצצה, זאת בשל העובדה – שעינב חזנוולד יו"ר הפועל ר"ג גבעתיים, לא מרוויח ולו אגורה אחת ואת עבודתו הנאמנה והמסורה הוא עושה בהתנדבות!
כבר 6 שנים שעינב מנהל את המועדון לצד אבישי אברהם ומשה הוברמן. עינב גדל במועדון הרמת גני מגיל 10 ועבר את כל הדרך- ילדים, נערים, נוער ובוגרים. הוא שמר אמונים למועדון לאורך כל השנים כשחקן, וגם היום "אם תוצע לי עבודה במועדון אחר תמורת מיליון שקלים לחודש" הוא אומר "אני אסרב ואמשיך להתנדב ברמת גן, כי אני עובד עם הלב והרגש וההשקעה המטורפת שלי היא עניין של אידיאולוגיה ותרומה לקהילה".
מועדון הפועל ר"ג גבעתיים לא נהנה מתקציבים גבוהים וסובל מבעיה חמורה של העדר בית והעדר מתקנים. הקבוצה הבוגרת יציבה בליגה הלאומית ושואפת לעלות לליגת העל. וקבוצת הנוער הבטיחה עונה שלישית ברציפות בליגת העל, מה שלא קרה כאן משנות התשעים. מה שעוד ראוי לציון במועדון הוא אהבת הקהל, אותם ריבוי אוהדים שהולכים אחרי הקבוצה באהבה עיוורת וללא תנאים, למרות שר"ג לא נמנית עם הקבוצות שמביאות לאוהדים תארים בכל שנה.

עינב, מה עמדתך לגביי חידוש המשחקים בחטיבה הצעירה והבוגרת – בעד או נגד?
"אני מאוד רוצה לחדש את הפעילות ולהחזיר את הנשמה והשמחה למועדון. במידה ולא יוכלו לחזור עד תחילת מאי- אני בדעה שצריך לסגור את העונה, משום שלא ניתן לחדש פעילות סדירה לאחר חודשים ארוכים של פגרה. ואז, צריך יהיה לתכנן כבר את העונה הבאה".
מה עמדתך לגבי העולות והיורדות? בהתחשב כמובן בעובדה שקבוצת נערים ב' במועדון נמצאת מתחת לקו האדום?
"אם לא יחזרו לפעילות עד סוף אפריל תחילת מאי, יש להקפיא את העליות והירידות בליגות התחרותיות. נערים ב' כרגע מתחת לקו האדום בליגת העל, אך אני בטוח שאם תחודש הליגה היא תצליח לסיים לפחות במקום ה 14. אין לי ספק בכך, לנוכח לוח המשחקים ויכולת הקבוצה. אי אפשר לקבוע עולות ויורדות כשנשארו כל כך הרבה מחזורים לסיום העונה".

לעומת יושבי ראש במועדונים אחרים שמעורבים במה שקורה בעיקר בבוגרים, אתה מאוד מעורב גם במחלקת הנוער. עד כמה אתה מעורב? ומה מניע אותך להיות כל כך מעורב?
"במועדונים אחרים יושבי הראש מתרכזים אך ורק או בעיקר בבוגרים לשם מופנים הזרקורים, הפרסום והאקשן. אני פעיל מאד בבוגרים אך דומיננטי באופן חסר תקדים במחלקת הנוער.
אין יו"ר שמעורב כך ברמה היומיומית, שמכיר כמעט כל ילד בכל קבוצה, שמכיר את המשפחות, יודע מתי ואיך משחקים, תוצאות וכובשים. המעורבות שלי מגיעה גם לנושאים שאינם חלק מהכדורגל אך קשורים באופן ישיר לשחקנים. אני עוזר לעיתים לילדים שמתקשים בבתי הספר ואף מגיע לפגישות עם מורים, קשוב להורים בצורה חסרת תקדים, אך לעולם לא אתערב בנושא מקצועי זה או אחר גם לאדם המקורב אליי ביותר, זהו כלל ברזל אצלי! האהבה חסרת התקדים שלי למועדון היא שמניעה אותי לתרום ולהעניק כל כך הרבה למועדון ולמחלקת הנוער. אני מערב הרבה מאוד רגש ואהבה בהתנהלותי. אני מתרגש לראות ילד בחולצה אדומה של הפועל ר"ג גבעתיים, ואני מעדיף משחק של קבוצת ילדים בהפועל רמת גן על פני כל משחק אחר בעולם, כולל הסופר קלאסיקו וגמר המונדיאל".

שנה לא קלה עברה על הקבוצות התחרותיות במועדון. בפרק זמן קצר פוטר מאמן נערים א' והתפטרו מאמניי נערים ב' ו- ג'. המועדון התעשת והביא מאמנים חדשים. האם הזעזוע שעבר על שלוש הקבוצות הוא הגורם למיקומן הנמוך בטבלה? והאם אתה כיו״ר מרוצה מהתפוקות שאתה מקבל מקבוצות הנערים במועדון?
"הקבוצות התחרותיות במועדון נמצאות במצב סביר בהחלט. קבוצת הנוער נמצאת בליגת העל והיא שווה כמעט לכל קבוצה בליגה. נערים ב' גם כן שייכת לליגת העל ומתמודדת על מקומה שם. עם נערים א' כיוונו לעליה ולא הצלחנו העונה. בטווח הקרוב מאוד גם נערים א' יעלו לליגת העל ונשלים טריו. היו חילופי מאמנים וזה יכול לקרות בכל מועדון. זה עבר בשקט יחסי כי אצלנו אין דרמות גדולות, למעט כמה רעשי רקע של אינטרסנטים, הכול הסתדר ומאמנים חדשים ולא פחות טובים מאיישים את השורות".

מבט אל עבר קבוצות המועדון מלמד שקבוצות הטרומים והילדים במועדון – מגיעות לתוצאות יפות ומתמודדות שווה בשווה עם כל מועדון בליגה. מועדון הפועל ר"ג הפך לספק שחקנים מוכשרים למועדונים המובילים. האם מועדון הפועל ר"ג עושה צעדים מיוחדים כדי להשאיר את אותם ילדים מוכשרים במועדון? איך אפשר לגרום לילדים להישאר ולא לרצות ללכת?
"מחלקת הנוער של המועדון היא מהטובות בישראל ומתקדמת משנה לשנה לעבר המטרה – להיות בטופ 5 של המועדונים המובילים במחלקות הנוער. השנתונים הצעירים של המועדון נחשבים לטובים בישראל ומתמודדים ללא כל קושי עם המועדונים הגדולים והעשירים. זו הגאווה והתקווה הגדולה שלנו ואנחנו עושים הכול בכדי להשאיר אותם אצלנו. השחקנים וההורים אוהבים מאוד את המועדון ורובם המוחלט מעדיפים להישאר כאן מהרבה מאוד סיבות: האווירה המשפחתית, החברות, המקצועיות והדרך של המועדון אשר מקנה לשחקני הבית עדיפות על פני שחקנים אחרים והיכולת לשלב כמה שיותר שחקני בית בקבוצה הבוגרת של המועדון. אם יהיו לנו עוד מתקנים ראויים אני מאמין שאף ילד לא יעזוב והם ימשיכו להצליח ולהצטיין אצלנו במועדון".

מה קורה בשנתון 2005 במועדון? שחקנים מובילים עזבו, הוחלפו בשנתיים 9 מאמנים, לא מעט הורים ניסו להתערב בניהול הקבוצה. עד כמה המועדון ער ומטפל בתופעת ההורים שפוגעים במרקם הקבוצתי?
"שנתון 2005 הוא שנתון של ילדים טובים ומוכשרים אשר מכל מיני סיבות לא הצליח לצערי להתרומם. ניסינו לאורך הדרך להחליף מאמנים ולהזרים דם חדש אבל זה לא צלח. בשנה הבאה הם יהיו נערים ב' וישחקו כנראה בליגת העל. מי שיהיה טוב במיוחד יוכל להמשיך איתנו הלאה, מי שלא ייאלץ להיפרד מאיתנו. נערים ב' זו תחילה של מקצוענות ואין יותר הקלות והתנהלות סלחנית. מבטיח לכולם ששנתון 2005 יראה אחרת לגמרי בעונה הבאה וזו אחת המטרות העיקריות של מחלקת הנוער לעונה הבאה. אני מכיר את כל ההורים של השנתון הזה, רובם חברים טובים שלי. עד הכדורגל! בהפועל רמת גן אין מקורבים ואין חברים ואין מועדפים. מי שטוב משחק. זו ההנחיה המפורשת של המועדון וזה נכון לכל הקבוצות. מה שקובע מי ישחק וכמה זו רק היכולת המקצועית, לי לפחות יש אפס סובלנות בנושא הזה ואני מעורב כל כולי בקבוצות בכדי לראות ולבדוק שהכול מתנהל בהתאם למדיניות הזו. למאמנים במועדון הזה יש גב מההנהלה ברמה חסרת תקדים".

מה עמדת המועדון לגביי אימונים אישיים שעובדים במועדון מעבירים לשחקני המחלקה?
"המועדון נגד אימונים אישיים שעובדים במועדון מעבירים לשחקני המחלקה. יש איסור מוחלט למאמן לאמן באופן אישי שחקנים שלו! אנחנו לא יכולים לשלוט על כל האימונים האישיים של כולם ואני יודע שיש אימונים פרטיים במועדון (לא באותה הקבוצה). אני בודק שזה לא משפיע לרעה על ההחלטות המקצועיות במועדון ואני עוקב אחר הנושא באופן הדוק".
חריגי גיל – אני תוהה מה חשוב יותר- התוצאות בטווח הקצר לקבוצה שיש בה חריגים? או ההתפתחות של השחקן שישחק בשנתון שלו?
"מועדון כמו שלנו שנמצא בהתפתחות ובהתקדמות מתמדת כן מחפש גם (אבל לא רק) את התוצאות בקבוצות שיש בהם חריגים. בטווח הרחוק יותר אנחנו נגיע למקום שבו נוכל להרשות לעצמנו להשתמש מעט מאוד בחריגים. בינתיים אנחנו משתדלים לעבוד במינון נכון בנושא".
מאז הריסת המכתש, הפצע עדיין פתוח והאוהדים עזבו את המגרשים. האם השנים שעברו החזירו את האוהדים? מה קורה במגרש בספארי? העבודות נמשכות? (מצוקת המגרשים בר"ג בולטת במיוחד)
"הריסת המכתש היא פצע פתוח ושותת דם בחיי המועדון. הריסת המכתש גרמה לנטישה המונית של אוהדים, אובדן הבית איים ומאיים תמידית על קיומו של המועדון. לנהל מועדון בלי המכתש ובלי בית זו משימה הרבה יותר קשה והרבה יותר מורכבת! למועדון הזה אין סנטימטר אחד של דשא או של מבנה ששייך לו. זו מציאות לא פשוטה שמעמידה אותנו בפני אתגרים קשים ביותר וקשיים יומיומיים שמעיבים על הפעילות.

עיריית רמת גן הנוכחית היא עירייה שתומכת ועוזרת יותר מכל עירייה אחרת לפניה. גם בנושא המגרשים יש תזוזה חיובית. מגרש השקמה שופץ והוא נחשב כיום למתקן ברמה גבוהה מאוד, העבודות בספארי הופסקו מסיבות שאינן ברורות, אך יש הבטחה מהעירייה כי נוכל להתאמן שם כבר לקראת העונה הבאה. זו בשורה מעודדת מאוד משום מצוקת המגרשים הקשה בעיר. המועדון חייב אצטדיון ביתי משודרג לקבוצת הבוגרים שמשחקת באצטדיון רמת גן המיושן שאינו מתאים לצרכיה. גם כאן אני סומך על עיריית רמת גן שתמצא את הפתרונות הראויים".

מה החזון של עינב לגביי עתיד המועדון?
"מועדון הפועל רמת גן גבעתיים שאחרי המכתש, הוא מועדון שמחפש את דרכו ובעצם נבנה מחדש. בנקודת הזמן הזו המועדון נמצא במקום טוב ובנקודה ממנה הוא יכול להמשיך ולפרוץ מעלה. את המועדון מנהלים אנשים איכותיים ביותר, הבעלים יהודה דולינר וההנהלה שכוללת מלבדי את משה הוברמן ואברהם אבישי. כולנו גדלנו במכתש, אנחנו אוהבים את המועדון אהבה אדירה, עושים את עבודתנו בהתנדבות מלאה ומגלים אחריות גדולה למועדון, לגורלו ולעתידו.
הנחלנו כאן סטנדרטים חדשים של יושר, טוהר ואמינות שלא היו כאן כדוגמתם מעולם ואנחנו רוצים להוביל את המועדון קדימה לאתגרים ולהישגים חדשים. אני מודה לקברניטי הערים רמת גן וגבעתיים על תרומתם למועדון, הצלחתנו היא הצלחתם. לאוהדים אני קורא להמשיך ולתמוך במועדון, המועדון הזה הוא הבית והמשפחה. לסיום אני רוצה להודות גם לכל עובדי המועדון המסורים. למנהלים, למאמנים, לצוותים השונים ולכולם על העבודה המאמצת, ההשקעה האדירה והתרומה הגדולה להצלחת המועדון".
הדבר המיוחד ביותר במועדון הוא החומר האנושי. הרבה לפני הכדורגל מדובר בילדים טובים ומחונכים.
אחת הסיבות שהשנתונים הצעירים ככ מוצלחים היא העבודה היסודית שעושים עם הילדים בבית הספר לכדורגל של המועדון! הילדים מקבלים יסודות מצוינים.
כמה שטויות.. הורים לא מתערבים, אתה בעצמך עושה איפא ואיפא כלפי שחקנים שאתה מכיר
שאפו לכל האנשים היקרים שבזכותם המועדון עדיין שורד. חג שמח!