כתבנו מסכם את טורניר היורו לנערים

אם הייתם אומרים לי לפני שנתיים, שהייתי מגיע למעמד המכובד ביותר של סיקור טורניר גמר, הייתי בטוח שמדובר בבדיחת על. רק שהמציאות הראתה שאפשר גם אחרת, והוכחתי כי גם בדרכים המורכבות, אני יכול ועוד איך להמשיך להכתיב את הסיפור שלי, למרות כל הקשיים איתם נולדתי, שלכאורה היו אמורים להקשות, אבל רק לכאורה, כי אני מכתיב את הסיפור שלי גם בתוך המגרש, ככתב כדורגל. ואני שמח לשתף אותכם בכתבה קצת יוצאת דופן, על החוויה שאני עברתי.

זו הייתה חווייה ממש בונה, מחשלת, ומשדרגת. קיבלתי גם את הזכות לראיין שחקנים בתום המשחקים, במה שהיווה עבורי כבוד גדול, והרגשתי שאני משתפר מראיון לראיון. הראיון שהכי ריגש אותי, זה הראיון עם קפטן נבחרת סרביה, אלכסנדר סטנקוביץ', שאמר מולי בתום המשחק האחרון בשלב הבתים: "אנחנו נבחרת סרביה, לא משנה עד כמה הסיטואציות עומדות לטובתנו או לרעתנו, תמיד חייבים לעבוד קשה, אסור להרים ידיים". אלכסנדר צדק. המשפט הזה כל כך נכון לכדורגל ולחיים עצמם.

בטורניר הזה היה הכל. אלו היו שבעה משחקים בראשון לציון שהתפרסו כולם לכדי דרמה, אושר עילאי, חוויה, למידה, תשוקה למשחק, והתחשלות לעתיד. היה לי בנוסף, גם את הכבוד, לתעד את הניצחון שלנו על לוקסמבורג, כשיאן וכארם כיכבו, ומשחק דרמטי ומותח ברבע הגמר בין צרפת לגרמניה. אני יותר משמח להציג בפניכם את הבחירות שלי בטורניר הזה, רגע לפני הגמר הגדול הערב.

שער הטורניר- דריו אסוגו, פורטוגל

זה קרה בחצי הגמר נגד צרפת, במצב של 1-1. אסוגו קיבל את הכדור במרחק 45 מטרים מהשער, התקדם מספר צעדים קטנים, עד ששיחרר בעיטה אדירה מ-40 מטרים שנעצרה רק ברשת! שער שאומנם לא הספיק לעלייה לגמר, אבל בהחלט שער ענק של הקשר, שכבר מצדיק מדוע הוא מקבל דקות ראשונות בבוגרי ספורטינג ליסבון.

משחק הטורניר- איטליה נגד גרמניה, 2:3 לגרמניה בשלב הבתים

זו הייתה יריית הפתיחה ביום המשחקים הראשון, ועוד לפני המשחק של ישראל, חזינו במשחק לפנתיאון באצטדיון בנס ציונה. תוך 3 דקות בישל נלסון וייפר שני שערים, לטום בישוף ופול וואנר, שכבר זוכים לאשראי בבונדסליגה לבוגרים. המשחק היה תזזיתי וקצבי, והשערים בהתאם. בתחילת המחצית השנייה, איטליה השוותה ל2-2, אך גרמניה אמרה את המילה האחרונה, וניצחה 2-3 בתום תצוגה משובחת מצד שתי הנבחרות. גרמניה לצערה, לא עברה את רבע הגמר, וסיימה בדרך מאכזבת את הטורניר שלה.

הפתעת הטורניר- נבחרת סרביה

אם היו אומרים לכם לפני הטורניר כי סרביה תסיים בין 4 הגדולות, הייתם נקרעים מצחוק. אבל דרך תשוקה, אמונה, כוח רצון, וכדורגל חיובי, הסרבים בטורניר חלומי מבחינתם, שהסתיים רק נגד האלופה המכהנת מהולנד. מיובאן מילוסביץ' הסקורר ועד למנהיג אלכסנדר סטנקוביץ', נבחרת סרביה בנתה תלכיד שקשה מאוד לנצח אותו, והתלכיד הזה החזיק מעמד עד דו קרב הפנדלים נגד הולנד! יופי של עתיד מצפה לבחורים מסרביה.

פריצת הטורניר- ג'יידן סלורי (הולנד)

שחקן הכנף ההולנדי של פיינורד נכנס מהר מאוד לעניינים בהצלחה של נבחרת הולנד, כאשר במאזנו שלושה בישולים ושער, ואין תזמון טוב מלכבוש שער ראשון בחצי הגמר, נגד סרביה, שער שסלל את הדרך לגמר. סלורי ניחן בראיית משחק וטכניקה איכותיות, ואל תתפלאו אם יגיע רחוק.

הרכב הטורניר:

שוער: 
ליסנדרו אולמטה- (צרפת): אולמטה שלא שותף במשחק הנעילה בשלב הבתים, חווה טורניר מצויין עבורו, כאשר שמר על שער נקי פעם אחת, אבל בעיקר יזכרו עבורו את היעילות בדו קרבות הפנדלים, כשרשם הצלות מכריעות על מנת לשלוח את הצרפתים לגמר. עוד התעלות אחת בגמר, ואפשר להצדיק את הבחירה הזו.

שחקני הגנה:

סייל קומבדי- (צרפת): המגן שמקבל כבר אשראי בקבוצת הבוגרים של לה האבר, שמשחקת בליגה השנייה בצרפת, מצדיק את מקומו בהרכב. מהעמדה ההגנתית, יש לקומבדי כבר שני בישולים, והוא מצליח לאזן בין הגנה להתקפה, וגם הוא, אחת מהסיבות שצרפת מגיעה רחוק, כל הדרך למשחק הגמר הערב.

דין האוסן- (הולנד): האיש שנמצא במקום הנכון בזמן הנכון. בשלב הבתים, פעמיים הוא כבש שערים יקרים שהחדירו ביטחון בהולנדים. בחצי הגמר, כבש בדו קרב הפנדלים. בהגנה, הוא מראה משחק הגנתי איכותי, ולא בכדי, הוא מזכיר במבנה הגוף שלו את מתיאס דה ליכט מיובנטוס. האוסן, שמשחק אף הוא בנוער של יובנטוס, תרם חלק משמעותי בהצלחה של ההולנדים, ואם הם ינצחו גם הערב, אז זה יהיה גם בזכותו.

אל צ'אדילי ביטאשיבו- (צרפת): הבלם הענק של פ.ס.ז', שמתנשא לגובה של 1.95 מ', מוכיח כבר בגיל 17, כי אפשר לבנות עליו כבלם העתיד בצרפת. לא בכדי הוא שיחק משחק ליגה בבוגרים של אלופת צרפת, והוא מהווה חלק אינטגרלי מההצלחה של הצרפתים, כאשר גובהו תורם משמעותית למשחק ההגנה הצרפתי, שמתעלה על עצמו כל פעם מחדש. ביטאשיבו היה זה שכבש את פנדל העלייה לגמר.

לאו בארוסו- (פורטוגל): המגן השמאלי של ספורטינג ליסבון נחשב לאחד השחקנים המשמעותיים של פורטוגל, שבדרך גברה על ספרד לחצי הגמר. הפורטוגלים, שנעצרו רק בדו קרב הפנדלים נגד צרפת, נהנו מהנוכחות של בארוסו, הן מהבחינה ההגנתית, והן מהבחינה ההתקפית, כאשר אף תרם שני בישולים, כולל לשער הגדול של דריו אסוגו.

שחקני קישור:

אלכסנדר סטנקוביץ'- (סרביה): מבחינת מספרים, מאזנו של סטנקוביץ' מסתכם בשני בישולים, אבל סטנקוביץ' הוא לא רק שחקן של מספרים. הקפטן הסרבי תמיד היה שם עבור נבחרתו ברגעים המאתגרים, הנחיל בהם גישה של ווינריות, ונתן להם את הדרייב והמוטיבציה כל הדרך לחצי הגמר. אלכסנדר, שחולם ללכת כמו אביו, דיאן, מוכיח כי התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

דני רודריגז- (ספרד): אחד ממספר שחקנים שחוו קמפיין מוצלח עבור הספרדים, שבטוח ציפו מעצמם להרבה יותר מאשר רבע גמר. הקשר המחונן של ברצלונה מסכם קמפיין נאה מבחינתו, עם שני בישולים במשחק אחד, נגד בלגיה, ושער נהדר נגד טורקיה. מבחינה אישית, רודריגז יכול להיות גאה בעצמו, והוא שחקן שעוד נשמע עליו מהמחנה הספרדי.

גבריאל מיסויי- (הולנד): התוצר הבא שיוצא מאייאקס? רחוק מלקבוע, אבל בהחלט ניתן לראות כי יש פוטנציאל ברגליים של הבחור הזה, שהיווה גורם ישיר לניצחון ההולנדים ברבע הגמר מול איטליה, עם שער ובישול. ואלו לא רק השערים. מיסויי מציג נוכחות מרשימה ברחבה במשחק ההתקפי של ההולנדים, ואותו הדבר אפשר לומר על יוראם בורהאוט, שמגיע אף הוא מאייאקס.

שחקני התקפה:

מתיאס טל-(צרפת): כנראה ששמעתם את השם הזה כבר לפני הטורניר, אבל התכשיט של ראן, עומד לסיים טורניר חלומי מבחינתו. בין אם זה העמידה בלחץ בדו קרב הפנדלים, או שלושת השערים שהוא כבש, הבחור הזה מראה ניצוצות ברגליים, ומי יודע, אולי אחרי אדוארדו קמאבינגה, ראן תייצא אקזיט נוסף, בדמותו של מתיאס טל. ימים יגידו.

אפונסו מוריירה- (פורטוגל): פני העתיד של ההתקפה הפורטוגלית. מוריירה, שמשחק אף הוא בספורטינג ליסבון שופעת כוכבי מחלקת הנוער, כבש בכל המשחקים בהם פתח בהרכב, כאשר המאזן הנהדר שלו מסתכם בארבעה כיבושים, וההצלחה הפורטוגלית נזקפת בעיקר בזכותו. 

יובאן מילוסביץ'- (סרביה): מעטים שמעו את השם של הכישרון הצעיר הזה. אבל מילוסביץ', שהוא גם מלך שערי הטורניר, הוא גם שחקן הטורניר מבחינתי. הוכחה חותכת לכך זה כי שבעה מתוך שמונת השערים שסרביה כבשה בטורניר, הגיעו דרך מילוסביץ', שכבש חמישה שערים, ותרם גם שני בישולים. האם סרביה עומדת לייצא עוד חלוץ בכיר? רק הזמן יגיד.

עוד שחקנים שראויים לציון:

ג'רדל קאנגה, שבדיה (4 שערים), נלסון וייפר, גרמניה (3 שערים ובישול), ווארן זאיר אמרי, צרפת (2 שערים), ג'ייסון ואן דוייבן, הולנד (3 שערים) קווין ברונו, איטליה (2 בישולים ושער) וטריטסן קוייסן, הולנד (שוער ראשון בנבחרת)

אז אין כל ספק שהחוויה הזו הייתה וואו אחד גדול, ולא חשבתי לעצמי גם בחלומות הכי ורודים, בעודי תלמיד תיכון, שאצליח לשלב את הכל בצורה כל כך מופתית, על מנת להגיע למעמד המרגש מבחינתי! ולכם, קהל הצופים, ממש שמחתי לעשות כתבות באתר ג'וניורליג העונה, ואני לא יכול לחכות לעונתי השנייה!