לוותר זו לא אופציה
נוער על: בכתבה זו תוכלו לרכוש לא מעט מסרים חשובים לכדורגל ובכלל לחיים, בין אם מדובר בהתמדה, דבקות במטרה, עבודה קשה וכוח רצון. כל המאפיינים האלו הולמים את דוד אלוש, הקשר של הפועל כפ"ס שלא ויתר לעצמו והצליח להתגבר על פציעה קשה בדרך לצמצום הפער בליגת העל לנוער.
ליגת העל לנוער שבה לפעילות במהלך החודש, כאשר אחת הקבוצות המסקרנות לעקוב אחריהן העונה היא הפועל כפ"ס, אותה ימשיך לאמן העונה דן קובליו לאחר שהוליך אשתקד את קבוצת הנוער להצלחה עם 50 נקודות והגעה עד למעמד חצי גמר גביע המדינה, כשגם עונה זו נפתחה עם סימנים מעודדים ואופטימיות, למרות ההפסד הדרמטי במושבה.
אין ספק שמאחורי כל שחקן ושחקן ישנו סיפור אישי ייחודי ואופייני בדרך להצלחה, אך לא בכל יום אנחנו נתקלים בסיפור מרגש ומעורר תקווה כמו של דוד אלוש, הקשר הנחוש והמוכשר של הירוקים מהשרון שייקח חלק משמעותי עם קבוצת הנוער שתרצה להתמקם בפלייאוף העליון.
סיפורו של אלוש מלא בנחישות, לקיחת דוגמה והיכולת לא להרים ידיים גם בתקופות הכי קשות. עד לפני כשבוע, הקשר לא שיחק במשחק רשמי למשך שנה ארוכה עקב קרע מלא בצולבת. כניעה? ממש לא אם אתם שואלים את דוד שבכתבה זו פותח את הכל ומגיע לעונה זו בגרסה משודרגת.
נתחיל מהסוף, ברכות על הופעת בכורה מחודשת אחרי 15 חודשים ללא כדורגל. שתף אותנו בתחושות סופסוף לחזור לדשא ואיך אתה מסכם את הספתח של העונה?
"זה רגע שחלמתי עליו שנה שלמה, כל יום שהייתי בפיזיותרפיה רק דמיינתי את רגע החזרה שלי וזה מה שהשאיר אותי שפוי וסבלני, כיוון שבשיקום אתה המון פעמים לא רואה את הסוף. מבחינתי זה צעד ראשון חשוב שעשיתי ואני נהנה מכל דקה על המגרש, הספתח היה מצויין, פתחנו חזק מההתחלה והראנו שאנחנו קבוצה ברמה גבוהה".
תחזיר אותי לרגע בו ספגת את הפציעה ומתי הבנת כי מדובר באחת הפציעות החמורות בכדורגל?
"זה קרה במשחק אימון נגד נס ציונה, באמצע המשחק שלחתי רגל לכדור ושמעתי קליק בברך. כאב לי קצת ולא חשבתי שזה משהו רציני כי יכולתי ללכת ולרוץ ולא התנפחה לי הברך, היה לי חשוב לעשות בדיקה כדי לשלול פציעה ולהיות בראש שקט.
פתאום אמרו לי שקרעתי צולבת ולא האמנתי, כי לא היה שום סימן מקדים ותפקדתי רגיל, הייתי בטוח שמדובר בטעות. זה הפחד הכי גדול של כל כדורגלן ולא האמנתי שזה קרה דווקא לי, בהתחלה ריחמתי על עצמי אבל מהר מאוד יצאתי מזה והבנתי שאין זמן לבזבז, קבעתי ניתוח כדי להתחיל בשיקום ואמרתי לעצמי שאני חוזר חזק יותר".
עלו בך מחשבות לפרוש עקב נסיבות הפציעה? ספר על הליך השיקום שעברת כדי לחזור למגרשים.
"ממש לא הייתה בי מחשבה לפרוש, אבל היו מחשבות של למה זה קרה דווקא לי ולמה אלוהים העניש אותי בפציעה כזאת חמורה שקרתה מכלום, אבל שוב שיניתי את הגישה בראש ואמרתי לעצמי שאם אני רוצה לחזור לרמות הגבוהות ולצמצם פערים של שנה שלמה- צריך לעבוד כל כך קשה כדי להגיע לפער הזה ולהתאים את עצמי לשחקנים ששיחקו בזמן שאני למדתי איך ללכת.
עשיתי הסכם עם עצמי שבו הבטחתי לעצמי שאני נכנס לתהליך במאה אחוז ונמסר לתהליך. הלכתי לפיזיו למשך 5-6 שעות, עשיתי תרגילים והשקעתי את כל היום שלי בשיקום, אני רוצה להודות לכל הצוות במכון מדיקס במודיעין שעזר לי שם במהלך התקופה.
זאת הייתה שנה מאוד בודדה, כי אתה לבד רוב היום אין לך את החברים מהקבוצה ואתה מתאמן לבד, אבל זה חלק מההסכם שלי עם עצמי, אני יודע שעבדתי הכי קשה מכולם ונתתי את עצמי לכל תרגיל וחזרה שעשיתי וזה מה שנתן לי את הביטחון והמומנטום החיובי. בנוסף הסתכלתי על ההתנהלות של השחקנים הפעילים בקבוצה שלי ולמדתי מהם המון".
זה לא פשוט בכלל להחמיץ את כל השנה הראשונה בנוער, מה שאומר שצריך לעבוד קשה מאוד כדי לצמצם פערים. כיצד פעלת כדי להתאים את עצמך לקצב ולפיזיות בנוער למרות מחסור השנה הראשונה?
"זה ביאס אותי מאוד אבל זה חלק מהמשחק. יש דברים שלא בשליטתי וכמו שאמרתי לקחתי את מה שאני יכול משחקנים בעמדה שלי, אני יודע שבליגת העל לנוער צריך לשחק חזק מהר ולבצע נגיעה ראשונה טובה, ולכן עבדתי על הטכניקה והפיזיות שלי. ראיתי המון משחקים מהעולם והתמקדתי בשחקנים שבעמדה שלי משחקים וראיתי איך הם מתנהלים, איך הם מגיבים לטעויות.
הקפדתי על אורח חיים בריא ותזונה נכונה ובריאה כדי לחזק את השרירים ולתת לגוף להבריא, הייתי הולך לישון מוקדם וקם מוקדם כי ידעתי שאני חייב לשמור על השגרה של הכדורגלן במהלך הפציעה. הכי קל לצאת למסיבות ולישון מאוחר כי יש לך את הזמן. בסופו של דבר הגוף שלך הוא המוצר שלך בכדורגל, הוא נותן לך מסרים כל הזמן ואם אתה לא מתייחס אליו כמו שצריך- הוא לא יתייחס אליך כמו שצריך בחזרה".
ספר על מחנה האימון שהיה לקראת פתיחת הליגה ועל שני המשחקים הראשונים לעונה בהם שותפת?
"היה לנו מחנה אימון ברמה גבוהה מאוד, כולם התנהלו יוצא מן הכלל ונתנו הכל, השתפרנו מאוד והתגבשנו כקבוצה, אני אישית מרגיש שהשתפרתי מאוד שם, טכניקה כושר גופני והבנת משחק, התחלנו להראות כמו קבוצה שרוצה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה והמחנה תרם לזה.
לגבי המשחקים הראשונים לעונה ששיחקתי, זה מראה שהמאמן סומך עלי ומאמין בי ועל כך אני מעריך אותו מאוד. לתת לשחקן שלא שיחק שנה שלמה לפתוח בהרכב זה לא מובן מאליו, המינימום שאני יכול לתת זה את המאה אחוז שלי בכל שניה שאני נמצא על המגרש ולהמשיך להראות שאני ראוי להשאר על המגרש".
קבוצתית, אתה מאמין שתוכלו להשתחל לפלייאוף העליון?
"אני אפילו לא חושב שאנחנו צריכים להיאבק על המקום, ניתן הכל כדי להעפיל לשם רק בזכותנו וללא לחצים. אנחנו ראויים להיות שם ואני חושב שאם נעשה את הדברים שאנחנו יודעים נהיה בפלייאוף העליון, ההפסד למכבי פ"ת הוא לא הסיום שרצינו לראות, אבל המשחק הזה הראה שכל קבוצה שרוצה לנצח אותנו ולקחת לנו נקודות תצטרך להזיע עד הדקה האחרונה".
לסיום, יש איזשהו מסר שאתה רוצה להעביר לכדורגלנים שחווים זה עתה את מה שחווית- פציעות קשות שגרמו להיעדרות של שנה שלמה?
"אני לא יודע מאיפה להתחיל. זה מלווה בהמון אמונה אתה צריך להאמין בעצמך, להיות מסור לתהליך ולהאמין שאתה יכול לחזור כי אם לא תאמין לא תחזור, אחרי פציעה יש המון קולות בראש- לדוגמא כשחזרתי היו לי קולות ש״לא רצו״ שאכנס לטאקל או ארד לגליץ. צריך לנצח את הפחד ולדעת שהכל בראש, אחרי הטאקל הראשון והשני זה יבוא לך ביותר טבעיות ולאט לאט תחזור לשחק כמו ששיחקת. דבר נוסף הוא להציב מטרות קצרות, כי השיקום הוא ארוך וקשה לראות את הסוף, אז להציב מטרות יותר קרובות לדוגמא להתחיל לרוץ.
זה תלוי גם איך לוקחים פציעות קשות, לקחתי את זה כדבר שיכול להרים אותי וחזרתי משודרג יותר ובוגר יותר. מכל דבר יש לך יתרון, לדוגמא בזמן הפציעה היה לי זמן לחזק את הבסיס ואת הגוף שלי, כשאתה בלופ של הקבוצה קשה לעבוד על הבסיס כי לרוב אין זמן.
לדוגמא, באימוני קבוצה אתה נוגע 200-300 פעמים בכדור אז בזמן השיקום אתה יכול לעשות אימון ולגעת 2000 פעמים בכדור או ללמוד איך לקפוץ ולרוץ ספרינט נכון. צריך לנסות להיות חיובי, לשמור על אופטימיות ולשאול את עצמך אם אתה באמת רוצה את זה ואם כן תעשה הכל למען המטרה".
אתר ג'וניורליג מאחל לדוד אלוש ולהפועל כפ"ס הצלחה מירבית בעונת המשחקים 2025/26!
