ללכת או להישאר? כשאתה מתלבט האם לעבור קבוצה
המאמן המנטלי של בית״ר ירושלים על ההחלטות שמעצבות את הכדורגלן – לא רק על המגרש
לעזוב קבוצה או להישאר בה – זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר שכל שחקן חווה במהלך הקריירה שלו. כשמשהו לא מסתדר – פחות דקות משחק, חוסר תקשורת עם המאמן, או תחושה שלא מתקדמים – הפיתוי הכי גדול הוא פשוט "לברוח" למסגרת אחרת. אבל לפני שעושים צעד דרמטי כזה, חשוב לעצור ולשאול: האם המעבר באמת יפתור את הבעיה, או שזו רק דרך להתרחק מהקושי מבלי להתמודד איתו? כאן מתחילה הדילמה האמיתית – בין שינוי שיכול לקדם אותך, לבין בריחה שתחזיר אותך לאותו מצב במקום חדש.
בריחה או בחירה אמיתית?
שחקנים רבים ממהרים לראות במעבר קבוצה את הפתרון המיידי – "שם יעריכו אותי יותר", "שם יתנו לי דקות". אבל האמת היא שהמעבר לפעמים נובע מרצון להתרחק מהקושי, ולא מצורך אמיתי לשינוי מקצועי. ההבדל בין בריחה לבין בחירה אמיצה נמצא בשאלה: האם ניסיתי להבין ולפתור את מה שקורה כאן, או שפשוט חיפשתי דלת יציאה?
בהרבה מקרים שאני מטפל בהם, אני מזהה את ההחלטה לשנות כמקום שבו נוח לשחקן לא להתמודד עם הקושי. למשל- שחקן שמרגיש פחד להראות את מה שהוא יודע, מתרץ את זה ב״אני לא אוהב את המאמן הזה הוא לא נותן לי ביטחון״, במקום להבין שהקושי הזה יעבור איתי קבוצה, או שאולי יצוץ מאמן שיתן לי יותר ״שקט״ אבל הבעיה לא באמת תיפתר.
תהליך מנטלי אישי נותן בדיוק את היכולת הזו – לעצור, להסתכל על הדברים מהצד, ולזהות אם ההחלטה שלי מגיעה ממקום של חוזק או של חולשה – ובעיקר לבנות את האומץ והביטחון להציג את היכולות שלך.
מה לא עובד כאן?
לפני שחושבים על מעבר, חשוב לעצור רגע ולבדוק מה באמת קורה בתוך הקבוצה. לא תמיד מדובר באי־התאמה מוחלטת, אלא באתגרים שדורשים ממך דרך התמודדות אחרת – מול המאמן, מול החברים או מול עצמך. זו לא בדיקה פשוטה, כי אנחנו נוטים לראות את הדברים רק מהזווית שלנו.
דווקא כאן שווה לשאול שאלות כנות: מה אני עושה טוב, איפה אני יכול להשתפר, ומה עוד לא ניסיתי? לפעמים התשובות לשאלות האלה מגלות שהשינוי הנדרש נמצא קרוב יותר ממה שנדמה.
המחיר של ריצה מהירה מדי
מעבר חפוז ואולי אפילו לא אחראי יכול לגרום לשחקן לאבד יציבות, להיתפס כמי שלא מחזיק מעמד, ובעיקר – לקחת איתו את אותן חולשות גם למסגרת החדשה. אם לא מבינים מה המקור האמיתי לבעיה, היא פשוט חוזרת שוב ושוב, רק עם צבעים אחרים. דווקא מי שבוחר לעצור ולעבוד על עצמו בתוך הקושי – מרוויח חוסן שילך איתו לכל מקום.
זו בדיוק הנקודה שבה אימון מנטלי עושה את ההבדל: הוא עוזר להפוך את האתגר להזדמנות, כדי שהמעבר הבא (אם יקרה) יהיה תוצאה של כוח פנימי ולא של בריחה.
זה תהליך שיכול להיות מתיש – שינוי, התאקלמות, בזבוז אנרגיה. בהרבה מקרים שינוי הוא נכון, שינוי הוא התפתחות. השאלה מאיזה סיבה עושים אותו.
אני בדיוק בעיצומו של תהליך עם שחקן שמה שאפיין אותו זה מעברים בין קבוצות. קשה לו מאוד עם העובדה שהוא ״עושה חשבון״ לאחרים, מה שמוביל אותו להתנהגות הססנית ולא בטוחה. זה הלך איתו לכל מקום – עד שהחלטנו שדי – השינוי הוא כבר לא חיצוני, הוא צריך להיות פנימי.
והיום הוא משחק בקבוצה, אבל בעיקר מצליח להיות נוכח בה, ולא לחפש את המקום הבא.
אם אתה עומד מול הצומת הזה – להישאר או לעזוב – אין סיבה להתמודד עם זה לבד. בתהליך מנטלי אישי איתי תעצור, תבין מה באמת קורה, ותוכל להחליט מהי ההחלטה הנכונה עבורך: האם זה שינוי מתוך כוח פנימי, או בריחה שמחזירה אותך לאותם דפוסים? ביחד נבנה את הביטחון והאומץ שלך להציג את היכולות שלך ולצאת לכל מסגרת חדשה עם חוסן, יציבות ומיקוד פנימי – לא מתוך פחד, אלא מתוך בחירה אמיצה.
