מהכרמל לארץ המגף

החלום של לא מעט כדורגלנים בארץ הוא לצאת לחו"ל ולהתפתח כבר בגיל מאוד צעיר. השבוע נודע כי בן סורנסן, שוערה של מכבי חיפה (2007) המתנשא לגובה של 1.91 מ', הגשים את החלום וחתם רשמית בשורותיה של טורינו האיטלקית.

סורנסן בן ה-16.5 מחזיק בדרכון דני, דבר אשר הקל את מעברו לחו"ל, ולאחר תחרות אינטנסיבית אשתקד עם גלן אלוין על אפודת השוער הראשון במכבי חיפה, השוער גבוה הקומה ירצה להמשיך ולהתקדם בדרכו להצלחה עם קבוצת הנערים של טורינו

בזמן שהוא מצפה להופעת הבכורה שלו שעתידה לקרות בשבוע הבא, סורנסן זכה לערוך מספר אימונים עם קבוצת הנוער ואפילו אימון עם קבוצת הבוגרים, עקב שהותו של השוער הבכיר שלה עם נבחרת סרביה. את האימון הזה סורנסן הגדיר כהתרגשות שיא, ואנחנו מכאן רק מאחלים לו המון הצלחה בדרכו החדשה.

ברכות על המעבר לטורינו ולאיטליה, תגובתך למעבר המרגש?
"דבר ראשון זה תמיד היה חלום גדול שלי לצאת לחו"ל, במיוחד למועדון גדול כמו טורינו. תמיד ידעתי שאשחק ברמות האלה וקיבלתי את האישורים מפיפ"א לשחק, אני מאוד מצפה להתחיל לשחק ולרשום הופעות ראשונות".

איך אתה מסכם את התקופה ששיחקת בישראל, ובפרט בשנתיים האחרונות במכבי חיפה?
"שיחקתי שתי עונות במכבי, את העונה הראשונה אני מסכם כמצויינת, שיחקתי את כולה והייתי חלק משמעותי בקבוצה, התחלתי את העונה עם פציעה אחרי מקרה שהיה באימון, ומשם קיבלתי פחות דקות משחק. במהלך העונה היה קשה עם העובדה שקיבלתי פחות עדיפות, אבל הבנתי שהפנים שלי מועדות לחו"ל ובסוף החלטתי לעשות את המעבר לחו"ל ממכבי חיפה"

מה היה לדעתך הרגע המכונן שגרם לך לזרז את תהליך המעבר לחו"ל?
""אחרי טורניר עם מכבי חיפה בפסח שהתקיים באתונה שביוון, ראו אותי נגד אולימפיאקוס סקאוטרים מאיטליה, שבעזרתם עשיתי את המעבר לטורינו. בהתחלה קישרו אותי לפארמה ועשו לי מבחנים שם, אך פארמה קיבלה החלטה מאוחרת. קיבלתי תשובה מטורינו ביום הראשון של האימונים אצלם. שבוע אחרי שחזרתי לארץ כבר עשיתי את המעבר לטורינו".

ספר לנו על האווירה בקבוצה מהחודש הראשון שלך שם ועל מבנה הליגה.
"אווירה נהדרת, יש בקבוצה שחקנים ממדינות שונות כדוגמת בלגיה ופינלנד, ואני מרגיש שזה עוזר לי להיקלט מהר בקבוצה גם בבחינה החברתית וגם מקצועית אנחנו משחקים בליגה מחוזית, עם קבוצות U17 כמו יובנטוס, נאפולי ובולוניה. אינטר ומילאן למשל משחקות בליגה מחוזית אחרת, כי באיטליה כל ליגות הנערים מחולקות לפי מחוזות".

שתף בחוויות שלך סביב האימונים עם הקבוצה הבוגרת
"זאת הייתה התרגשות שיא להתאמן עם הקבוצה הבוגרת, גם מחוץ למגרש עצם העובדה שאני רואה את השחקנים האלה, זה פשוט אדיר. גם באימון יצא לי לתקשר איתם ועצרתי כמה כדורים, בין היתר לחלוץ דובאן זפאטה שהיה עד לא מזמן שחקן מוביל באטאלנטה, נהנתי מכל רגע".

האם אתה מרגיש שאתה מקבל את התמיכה הרצויה ואוזן הקשבת במהלך תקופת המלחמה, כשחקן ישראלי שמשחק בארץ זרה?
""לא נתקלתי בנתיים במחלקה בשום מאמן או שחקן שתומך באמת בטרור ובחמאס, הם נחמדים אליי ועוזרים לי, בתחילת המלחמה התקשרו אליי והציעו לי עזרה. גם השחקנים מאוד עזרו, דאגו, התקשרו ובאים מאוד לקראתי במצב הזה, אני שמח שהצלחתי להיקלט מהר מאוד ולקבל את התמיכה".

איך זה מרגיש עבורך להיות באיטליה לבד כשהמשפחה בארץ חווה את הזוועות?
"בהתחלה היה ממש קשה, כמובן שהמשפחה שלי גרה בחיפה והייתה רחוקה מהאירועים של ה7/10, אבל עדיין היה מלחיץ מאוד עבורי. כרגע המשפחה שלי נמצאת בדנמרק ככה שאני יותר רגוע מהבחינה הזאת, אבל עדיין קשה מאוד להמשיך בשגרה פה באיטליה, במיוחד כשאני מכיר הרבה אנשים שמשרתים ומסכנים את עצמם כרגע בשביל המדינה, לא פשוט בכלל".

מה הציפיות שאתה מציב לעצמך לקראת העונה הקרובה?
"השאיפה הראשונה שלי לעונה היא כמובן לשחק כמה שיותר משחקים, להיות משמעותי ולהשפיע בהם. שאיפה נוספת שיש לי היא זימון לנבחרת הנערים. יש לי דרכון דני שדרכו אני יכול לייצג את נבחרת דנמרק, אך כמובן שמאוד אשמח לייצג את ישראל".

אתר ג'וניורליג מאחל לבן סורנסן המון הצלחה בדרכו החדשה באיטליה!