מיכה סויסה מספר: כך בונים קבוצה, כך מייצרים דרך

לאורך שנים לא מעטות בכדורגל הישראלי, מהפועל פ"ת דרך מכבי הרצליה ועד קבוצות בוגרים ונשים – מיכה סויסה, המאמן שמוביל העונה את שנתון 2010 של רמה"ש, בנה לעצמו שיטה ברורה: השקעה בחדר הלבשה, בחירת שחקנים בקפידה, עבודה יומיומית ללא קיצורי דרך, ופיתוח אישי של כל שחקן.
הניסיון הרב שלו, שנצבר במגוון רחב של מחלקות וגילאים, הפך אותו לדמות משמעותית במועדונים שבהם עבד.

הקריירה של מיכה סויסה נבנתה לאורך שנים במגוון מסגרות: הוא החל בהפועל פ"ת, שם אימן בשנתוני טרום א', נערים ג' ונערים ב', ובהמשך עבר למכבי הרצליה – שם הוביל את נערים א' ואת קבוצת הנוער.

לאחר מכן היה חלק מצוותי הבוגרים של שעריים ואזור, ושילב זאת עם עבודה רחבה בכדורגל נשים, בבנות יהודה, הפועל פ"ת, אס״א תל אביב והפועל תל אביב. בכל תחנה הסגנון היה דומה: עבודה יסודית, בניית סגלים נכונה ושמירה על חדר הלבשה בריא.

בהפועל פ"ת סויסה הוביל את נערים ב' להיות הקבוצה היחידה באותה עונה בחטיבה ההישגית שהעפילה לפלייאוף העליון; במכבי הרצליה קיבל את נערים א' לאימון ראשון עם שישה שחקנים בלבד, כשהמטרה הייתה רק להישאר בליגה – וסיים איתם במקום השלישי תוך שילוב שבעה שחקנים בנוער שסייעו להישארות; ובהמשך בנה תהליך מקצועי ואנושי עם קבוצת הנוער של הרצליה, שהפכה מקבוצה במצוקה לקבוצה יציבה. גם בכדורגל נשים השאיר חותם משמעותי, כשהוביל את אס״א תל אביב לזכייה בגביע המדינה.

אחד הרגעים שמסמנים את דרכו של מיכה סויסה הוא העונה שבה לקח את הנוער של מכבי הרצליה מפתיחה קשה במיוחד למקום יציב ובטוח.

מיכה, שתף אותנו במסע ההישרדות עם הנוער של מכבי הרצליה. מתי הבנת שתעמדו במשימה ומה סוד ההצלחה?
"קיבלתי את הנוער של מכבי הרצליה במחזור השישי, כשהמאזן היה 6 הפסדים, 0 נקודות ויחס שערים 18:2.
באותה תקופה אימנתי בכלל בוגרים ונשים, אבל שלומי קניאס פנה אליי, ובהתחלה סירבתי. בפעם השנייה כבר לא יכולתי להגיד לו לא.

הקבוצה הייתה מסומנת כיורדת כמעט ודאית. עשינו התאמות, הבאנו שחקנים שהכרתי, החלפנו אנשי צוות, ובעיקר בנינו חדר הלבשה חיובי ומגובש. אני מאמין שסביבה טובה מנצחת משחקים – לא פחות מטקטיקה.

מרגע שהגעתי ירדנו לממוצע ספיגות של 0.83 למשחק, ועל פי טבלת 'מהרגע שנכנסתי' היינו במקום השלישי אחרי בני יהודה והפועל ירושלים. בנוסף, מעל 14 שחקנים מאותה קבוצה המשיכו לליגות א' ולאומית – וזה משהו שאני מאוד גאה בו."

הזכייה בגביע המדינה עם אס״א תל אביב – עד כמה זה היה רגע משמעותי עבורך?

"אחרי השנה בהרצליה עברתי לאמן באס״א תל אביב. זו הייתה עונה מאוד מהנה, עם שחקניות שרצו ללמוד ולהתקדם.
הזכייה בגביע המדינה הייתה רגע מרגש מבחינתי, אבל בעיקר עבור השחקניות – הן עבדו קשה והתקדמו מהיום הראשון עד האחרון."

לקחת על עצמך אתגר גדול עם שנתון 2010 של רמה"ש שירדו שנה שעברה מליגת העל והשנה מתמודדים עם אותו הרמה בנערים ב' על אך בהצלחה נהדרת, כשאתם כבר היום אחרי 12 משחקים עם יותר נקודות מכל מה שהקבוצה השיגה שנה שעברה, ועם ממוצע של שער חובה למשחק לעומת 6 שערי חובה בממוצע למשחק שנה שעברה – לא חששת כשלקחת את האתגר? מה הצעדים שעשית שהביאו לשינוי הקיצוני בקבוצה
"גילוי נאות, רציתי העונה עונה רגועה יחסית, לכן גם החלטתי לרדת מעט בשנתון לנערים ב' אף על פי שבשנים האחרונות אני עובד עם נוער ובוגרים.

למרות הצעות ממועדונים יותר סקסיים בקיץ, העדפתי לחתום ברמה״ש קודם כל בגלל האנשים, יש פה מנהלת מחלקת נוער (רינת יוסף) שעבדה איתי גם בהפועל פ״ת והחיבור בינינו הוא לא מהיום, וגל אדיר המנהל המקצועי, הרגשתי שכאן יהיה לי הכי טוב מבחינת הסביבה והאווירה, גם אם אני לוקח קבוצה לא טובה, זה לא משהו שלא עשיתי בעבר.

עבדנו מאוד קשה בקיץ, הקבוצה הזאת עברה מתיחת פנים, הוחלפו בה מעל 18 שחקנים, אבל בחרנו כל שחקן בקפידה ולא בלחץ או בפאניקה.

יצרנו פה חדר הלבשה מגובש ומחובר, קבוצת כדורגל שאין בה כוכבים, כולם עובדים למען כולם, אני מתייחס לקבוצה הזאת כאילו אני מאמן נוער/בוגרים.

אני שמח שהדברים מתחברים ואנחנו סופרים ב8 משחקים אחרונים, 7 ניצחונות ולא פחות חשוב, 4 משחקים אחרונים ברצף שהקבוצה לא סופגת.

מעבר להישגים קבוצתיים, אנחנו דואגים גם לשפר את השחקן ברמת הפרט, שבסוף זאת המהות של מחלקת נוער, להוציא כמה שיותר שחקני בוגרים, ואני צופה שיצאו מהשנתון הזה לא מעט שחקני כדורגל.

יש פה צוות שלם שמקיף אותי, ליאב זגורי (עובד איתי כבר קדנציה שלישית) עמית חן המאמנים שאיתי, קורן, מורן וניב הצוות הגופני, אמיר חנן שעוזר לנו בכל נושא הוידאו, קשתי המאמן שוערים, גל ומאור וכמובן רינת שהזכרתי אותה כבר, שאני כאן בשבילה בזכותה ובגללה.

תודה ענקית לשי מג'וניורליג על עבודת קודש של שנים!"