מנהלל יזרעאל לנבחרת הנוער

נבחרת הנוער עשתה את המוטל עליה והעפילה לשלב הבא במוקדמות אליפות אירופה – השלב השני מתוך שלושה. לצד תיקו מול בוסניה והפסד לאוסטריה, רשמה הנבחרת ניצחון יוקרתי על גרמניה, שהתברר כמשחק שובר השוויון – בלעדיו לא הייתה מעפילה לשלב הבא.

בין השמות המבטיחים בסגל ניתן למצוא, בגזרה ההגנתית, את נועם לוי ממכבי ת"א. הבלם המוכשר עשה בקיץ את קפיצת המדרגה המיוחלת, לאחר שסיים עונת שיא עבורו – הן בהיבט ההגנתי והן בהיבט ההתקפי – כשכבש 17 שערים בכל המסגרות.

בכתבה זו לוי מדבר על ההשתלבות במדי המועמדת לאליפות, על הרצון לחידוש הליגה ועל האמונה כי מכבי ת"א היא היעד הנכון עבורו לקראת המעבר לבוגרים.

את העונה הקודמת בנהלל יזרעאל סיימת עם 17 שערים מעמדת הבלם – מספרים שלא נופלים מאלה של חלוצים. מה סוד ההצלחה שהוביל אותך להישג הזה?
"בשנה שעברה הייתי חלק מקבוצה מוכשרת מאוד בנהלל, עם מטרה ברורה – להעלות את המועדון לליגת העל. במהלך העונה הגיעו סקאוטים כדי להתרשם ממני ומשחקנים נוספים, ואני שמח שזה לא הסיט אותנו מהמטרה ושנשארנו ממוקדים עד להנפת הצלחת בסיום העונה. מבחינתי, אם כבר לתרום לקבוצה – אז עד הסוף, כולל בהתקפה. אמרו לנו במועדון שהדבר הכי חשוב הוא לזכות באליפות, ומשם כבר נוכל להתקדם גבוה יותר."

האם היו מועדונים נוספים מליגת העל שפנו אליך? האם התלבטת, ומה הוביל אותך לחתום במכבי ת"א?
"למען האמת, היה עניין מכמה מועדונים, אבל הרגשתי שמכבי ת"א היא המקום הנכון עבורי. זה המועדון הגדול ביותר בכדורגל הישראלי, עם דגש על פיתוח שחקנים צעירים לקבוצה הבוגרת. מהרגע הראשון קיבלתי תחושה של בית, וזכיתי לתמיכה מהצוות ומהשחקנים. מבחינתי, זו תחילתו של משהו גדול בעזרת השם."

האם עברת תהליך מסוים כדי להתאים את עצמך לרמות של ליגת העל?
"עבדתי קשה מאוד, גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה פיזית, והשתפרתי בכל פרמטר אפשרי. היו סביבי האנשים הטובים ביותר שיכולתי לבקש, כולל רומי דוידוב, אלירן פרנספורקר וכמובן עידן וייצמן שאימנו אותי לאורך כל התקופה וראשי המועדון עידו שטראוס ואורי גרופר שביחד תמכו בי בכל היבט, וכמובן המשפחה שלי שדחפה אותי עד הסוף. עבדתי בצורה אינטנסיבית כדי להביא תוצאות, וזה נתן לי הרבה כוח. שמח לראות שזה משתלם."

ואתה מקבל בהבנה את העובדה שאתה שחקן משלים?
"ברור. הגעתי למכבי ת"א בידיעה שעל העמדה שלי משחקים שני בלמים מצוינים, שרצים יחד כבר לא מעט שנים. דווקא זה נתן לי מוטיבציה להוכיח מי אני באמת. במקום לבחור בדרך הקלה והנוחה, רציתי להיכנס בכל הכוח לטופ של הטופ."

תחזיר אותי למשחק הגביע מול מכבי חיפה, שבו פתחת בהרכב. איך הצלחת להתנתק מההתרגשות ולהתרכז במטרה – העפלה לרבע הגמר?
"בדיוק על זה עבדתי עם המשפחה שלי – איך להיות חזק מנטלית ולנהל את הרגשות והמחשבות ברגעים כאלה. התרגשתי מאוד לפתוח בהרכב, ובטח מול מכבי חיפה, במשחק של להיות או לחדול. יש את ההתרגשות שלפני המשחק, כשאני עולה חדור מטרה, אבל ברגע שאני שומע את השריקה – הכול נעלם ואני נכנס ל'בועה', מביא את המשחק הכי טוב שלי. זה היה רגע מטורף. אני כמעט לא נוגע בטלפון לפני משחקים, כי אני מאמין שהדרך הטובה ביותר היא לדרבן ולעודד את עצמי בלי הסחות דעת, כדי להגיע הכי מוכן שאפשר."

זומנת לסגל נבחרת הנוער בקמפיין האחרון. לייצג את הנבחרת זה לא דבר של מה בכך, במיוחד בתקופה כזו. מה זה מעורר בך?
"זה היה חלום שלי מגיל צעיר – לעמוד ולשיר את ההמנון במדי הנבחרת. אני שמח להיות חלק מהנבחרת ולהעפיל לשלב הבא. הרגשנו שאנחנו מייצגים מדינה שלמה ומשחקים למענה. המשחק נגד גרמניה היה כולו לב ונשמה – נכנסנו בכל הכוח ושמנו בצד את ההפסד לאוסטריה. מבחינה מנטלית, הרגע המשמעותי ביותר עבורי היה דווקא נגד בוסניה: נכנסתי כמה דקות לסיום, בשיאה של מלחמה פסיכולוגית, והייתה לי מטרה אחת ברורה – לשמור על התוצאה ולהבטיח את העלייה לשלב הבא."

אתה אופטימי לגבי חידוש הליגה?
"קודם כל אני מחזק את החיילים שלנו ומתפלל שיחזרו הביתה בשלום – במצב כזה הכול מתגמד. עד המלחמה היינו במומנטום נהדר וכבשנו את המקום הראשון. אנחנו ממשיכים להתאמן, מחכים להחלטות ונקבל כל החלטה בהבנה, אבל ברור שהיינו שמחים לראות את העונה מוכרעת על הדשא."