עירוני מודיעין מסכמת מסע הישרדות הירואי

אין ספק שעונת 2021/22 הייתה מאוד מאתגרת ומותחת בליגה הארצית לנוער דרום, בעיקר בתחתית. לא מעט קבוצות נאבקו על ההישרדות בליגה, אבל זו ששרדה בתום מותחן ומסע הישארות הירואי מבחינתה זוהי עירוני מודיעין, שידעה כי ירידת ליגה שנייה ברציפות של קבוצת הנוער שלה לא מקובל על הדעת. 

קפטן הקבוצה, דניאל כהן, מדבר על הכל בכתבה הבאה, בה הוא מסכם את העונה של עירוני מודיעין, שתחילה סומנו ממנה ציפיות גבוהות, בין היתר להיאבק עד הסוף על עליית ליגה. אבל התוצאות לא היו במקום, ואחרי זעזוע במערכת, מודיעין התעוררה על עצמה, וניצחה משחקי תחתית קריטיים על שש נקודות.

וזה לא רק דניאל כהן בגזרת השחקנים. עוד שחקן שמגיע לו הקרדיט במסע ההישרדות זהו יונתן ריצמן המצוין, שחקן קבוצת "צו פיוס" של נערים א', שומר שבת שהתגייס כל הזמן למען המשימה, אפילו בשביל לשחק כדורגל בשבת, וזה השתלם לו עם שלושער! אבל אם יש שחקן שחיבר ואיחד את כל המעטפת הקבוצתית בחדר ההלבשה, זה ללא צל של ספק דניאל כהן, שכבר מסתכל קדימה לקראת העונה הבאה.

עונה זו הייתה העונה השנייה שלך כשחקן נוער בעירוני מודיעין. מה היו הציפיות אצלכם בחדר ההלבשה הקבוצתי, אחרי שקבוצת הנוער ירדה בעונת 2020/21 מהליגה הלאומית לליגה הארצית?
"בתחילת עונת 2021/22 טרם ידעתי לאן צופן עתידי, כי הייתי אמור להתגייס, אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. לאחר מכן, התחלתי להתאמן ברצינות עם הקבוצה, ובין היתר החלמתי מקורונה, מה שהעיב על המורכבות עם החזרה לקבוצה. הציפיות היו שנאבק על העלייה בחזרה אל הליגה הלאומית, אבל בדיעבד זה לא קרה, תוצאות שליליות ברוב המוחלט של הסיבוב הראשון."

תוך כדי המשך המשבר הקבוצתי, אתה קיבלת את סרט הקפטן. איך אתה חושב שהעובדה שנהיית קפטן בשעת משבר השפיעה על הקבוצה במשחקים ומחוצה להם?
"מאז הגעתו של המאמן החדש, חשתי תחושת חיבור אישית, והצלחתי בעקבות כך להצליח להביע את עצמי לידי ביטוי במשחקים ובאימונים, ועד הגעתו של מאמן נערים א', זה לא כל כך התבטא בצורה מוצלחת, אבל אמרתי לשחקנים שאנחנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים לפני שיהיה מאוחר מידיי, וכך היה".

בהמשך למה שאמרת לי, הניצחונות פשוט לא רצו להגיע, ובאיזשהו שלב של העונה מצאתם את עצמכם כבר במרחק 10 נקודות מחוף מבטחים. חרף המשבר, האם בחדר ההלבשה האמינו בכל מצב שאפשר לצאת מהתקופה הרעה?
"כמו שאמרת, התוצאות בסיבוב הראשון היו רעות מאוד, מה שהוביל לזעזוע במערכת של הקבוצה. אנחנו ממש לא רצינו להשלים שתי ירידות ליגה ברציפות, דבר בלתי מתקבל על הדעת. היו מספר מקרים שחשבנו שהסיכויים חמקו לנו מהידיים, אבל כל עוד הם היו קיימים, תמיד נתנו את המאה אחוז שלנו על המגרש."

מה היה המשחק שגרם לכם כקבוצה להאמין שאכן אפשר להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי? האם מדובר במשחק החוץ נגד רמת אליהו, או שמא דווקא משחק הלחימה נגד האלופה, אדומים אשדוד?
"תאמין או לא, אבל דווקא משחק החוץ נגד האלופה מאשדוד נתן לנו דרייב אמיתי ומוטיבציית שיא לקראת המשך הדרך של העונה שלנו. אומנם הפסדנו את המשחק הזה, אך הייתה רוח לחימה יוצאת מהכלל, ואף כבשנו שלושה שערים, ולאחר אותו משחק, הרגשנו כי מדובר בצעד ראשון בדרך להתאוששות."

ספר לנו על האווירה הקבוצתית שהתרחשה אצלכם במחזורים האחרונים של העונה, החל מהידיעה שאתם צריכים לנצח כמה שיותר, ועד לחגיגת ההישארות.
"הייתה אווירת ייאוש בחדר ההלבשה לאחר המשחק נגד אור יהודה, משחק קריטי על שש נקודות, בו הפסדנו. התחלנו כמעט ולהשלים עם הירידה, אך כל עוד היה סיכוי, תמיד האמנו בעצמנו. היינו מודעים בכל משחק לחשיבות של עתיד המועדון. קשה מאוד יהיה עבור קבוצת הבוגרים של מודיעין, שרק עלתה לליגה א', לקדם שחקנים מקבוצת הנוער, אם וכאשר היא תירד לליגה מחוזית, הרביעית בחשיבותה. אבל עשינו את המוטל עלינו במשחק הקריטי מול רמת אליהו, ניצחנו אותם בקרב ישיר, וזה הביא אותנו למחזור הנעילה בידיעה אחת- נקודה לפחות ואנחנו נשארים בליגה, וכך היה."

איך אתה מסכם את העונה הן מהבחינה האישית והן מהבחינה הקבוצתית? האם אתה מאמין כי בשנה הבאה אתה בשל להיות שחקן בוגרים בליגה א', או תעדיף להיות שחקן חריג גיל ובכך להשלים שנה שלישית בנוער?
"ברור שאני אשמח להיות עם הבוגרים בליגה א', אבל יהיה לי הכבוד לעזור עבור קבוצת הנוער כשחקן חריג גיל, ולעזור להם אחרי השנה המורכבת שהנוער עבר, ולנסות לשקם את הנוער, בתקווה כדי להיות מרכיב משמעותי על עליית ליגה. זה חלום גדול בשבילי לשחק בבוגרים, ואני בטוח שאצליח לשלב בין הקבוצות עם הזמן, ואני מאמין תמיד כי עבודה קשה תתוגמל בתוצאות."