שינוי מוביל למצוינות

עומר הילה קפטן וקשר מכבי רחובות נערים ג' (שנתון 2006) החל את דרכו בכדורגל כבר בגיל 5, במתנ"ס אושיות בעיר רחובות, או מגרש בו אייל גולן העביר שעות רבות בילדותו. בגיל 8 עומר הצטרף למחלקת הנוער של מכבי רחובות, בה הוא משחק עד היום.

הילה יכול לשחק במגוון תפקידים בחוליית הקישור, בהתאם לצרכי הקבוצה בכל משחק נתון – אם כקשר 50/50, אם כקשר מתחת לחלוץ ואם כקשר אחורי. הוא ניחן באחד על אחד מהיר וטוב, משחק הגנתי נחוש ואגרסיבי, הצטרפות טובה מקו שני, מנהיג במרכז המגרש שמנווט את שאר חבריו לקבוצה במהלך המשחק.

את העונה אשתקד, או יותר נכון לומר את מחצית העונה שעברה, שנקטעה בשל הקורונה, עומר סיים עם 6 שערים וכמות זהה של בישולים. כאשר העונה, לאחר מספר הוא כבר עם מחצית הכמות, הן מבחינת כיבושים והן מבחינת בישולים.

עומר הוא סיפור לדוגמא של התפתחות שחקן צעיר במחלקות הנוער, אשר לקח בשתי ידיים (או שתי רגליים) קרדיט שקיבל ממאמן חדש שהגיע לקבוצה, עשה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הפרמטרים. וכאשר עולם הכדורגל ידע עליות וירידות בכמעט שנה האחרונה, בגלל מגפת הקורונה, הוא הפך את הלימון ללימונדה, כשהוא עושה שינוי משמעותי מכל הבחינות – מקצוענות, אחריות, פיזיות, טכניקה, מנטלית ועוד.

עומר, אחרי שבשנה הראשונה ב-11 הקבוצה שלך לא הצליחה לממש את הפוטנציאל הגדול שהיה, כשאתה ברמה האישית קיבלת פחות הזדמנויות. קיבלתם מאמן חדש – הקבוצה החלה להציג משחק שוטף ואתה ברמה האישית הפכת לבורג מרכזי ומוביל בקבוצה. מה היו הגורמים שהובילו לשינוי?
"אכן, השנה הראשונה שלנו ב-11, למרות שסיימנו במקום השלישי בטבלה, לא הייתה עונה מספיק טובה. יכולנו להוציא מעצמנו יותר כקבוצה, כיוון שהיה לנו את כל מה שנדרש כדי להצליח.

בעונה שלאחר מכן הגיע אלינו מאמן חדש, שי יודלביץ', ומהר מאוד התחלנו לשחק פשוט מצוין. הנענו יפה כדור, היה קשה להבקיע לנו, סיימנו את עם מאזן נהדר את העונה שהסתיימה באליפות.

שי עשה שינוי לטובה ופיתח שחקן שחקן בקבוצה. אותי אישית הוא לימד המון ושיפר אותי בצורה קיצונית. הוא שינה לי את המחשבה על איך באמת צריך להתנהג כדורגלן, אם במקצוענות במהלך האימון, איך מתנהגים באימונים, ואם באורח חיים ושגרת אימונים מעבר לשעות האימונים עם הקבוצה.

בשנה שעברה השתפרתי בצורה עצומה יחסית לשנים קודמות. הרגשתי שסומכים עליי יותר מאשר בעבר, אם זה השחקנים או המאמן, הפכתי להיות שחקן משמעותי עבור הקבוצה".

אם משבר הקורונה גרם ללא מעט שחקנים לסגת ביכולת, אתה ידעת להפוך את הלימון ללימונדה ושדרגת את עצמך בכל האספקטים. תאר את השינוי שעברת ואיך זה השפיע על היכולת שלך בתחילת העונה עד כה?
"כבר בתקופת הקורונה אמרתי לעצמי שעכשיו יש לי הזדמנות לנצל את ההפוגה ולהשתפר ולהתקדם בצורה הכי טובה שאפשר, כדי שכאשר נחזור, אהיה רמה מעל כולם.

שיניתי את כל ההרגלים שלי, אם זה תזונה, שינה, שמעתי הרבה הרצאות, וכמובן המון עבודה קשה שבאה מרצון שלי. אבא שלי שמלווה אותי לכל אימון וכל משחק מתחילת הדרך, לא היה צריך לבקש ממני שאתאמן, זה בא ממני. וזה באמת עזר לי, בתחילת העונה הרגשתי שהשתפרתי והתפתחתי בכל התחומים. אני שמח על כך שעשיתי את השינוי ואני ממשיך לעשות את זה".

בנוסף להיותך קפטן קבוצת נערים ג' של המועדון, אתה משחק במקביל מדי שבוע עם קבוצת נערים ב' של רחובות, שזאת עונתה הראשונה בליגה. איך התחושה, האם העובדה שאתה משחק עם שני השנתונים זה מעניק לך ערך מוסף, או מעמיס עלייך יתר על המידה?
"השנה קיבלתי את סרט הקפטן ואני שמח על כך, זה הוציא ממני דברים שלא ידעתי שיש בי. כמו מנהיגות, עזרה לשחקנים ועוד מלא דברים.

השנה פתחו במחלקה קבוצת נערים ב' חדשה ואנחנו משחקים עם שתי הקבוצות, שני משחקים בשבוע. לדעתי ההתנסות שלנו עם שחקנים שנה מעל, עוזרת ומקדמת אותנו, כיוון שהמסה והפיזיות שונה מאוד בין השנתונים. שאנחנו משחקים מולם אנחנו מתרגלים לאגרסיביות ופיזיות גדולה יותר".

מה השאיפות שלך, איפה הייתה רוצה לראות את עצמך בעוד כשנה שנתיים
"השאיפה שלי היא להמשיך באותה מגמה, להמשיך לעבוד קשה, להתאמן טוב וחזק ולהתקדם. אני שואף בשנה שנתיים הקרובות להגיע למועדונים הגדולים בארץ, להיות שחקן דומיננטי ומשמעותי בקבוצה ולהצליח בה".