המסע המופלא הסתיים עם מדליה

ההפסד הכואב של נבחרת הנוער למקבילתה מאורוגוואי אומנם קבע כי חלום הגמר נגנז, אך השאיפה למדליה עודנה קיימת כאשר הערב הבחורים בכחול לבן התייצבו למפגש מול דרום קוריאה, בסיומו המנצחת תסיים במקום השלישי ותזכה במדליית הארד, דבר אשר יהווה הישג ענק לישראל, בטח ובטח כשלפני תחילת הטורניר מעטים חשבו כי ישראל תגיע לשלבים המאוחרים במונדיאליטו.

כזכור, אופיר חיים נאלץ להסתדר ללא תומר צרפתי, סתיו למקין, אור ישראלוב ודור תורג'מן שיקחו חלק ביורו לנבחרות עד גיל 21 שיחל בשבוע הבא. גם רוי רביבו חזר ארצה כדי ליטול חלק בסגל של הנבחרת הבוגרת.

חמישה שינויים ביצע אופיר חיים בהרכב, כשה"מרוויחים" מהסיטואציה הם השוער המוכשר אופק מליקה, שחקני ההגנה שון עדרי והדר פוקס, ושחקני הקישור רוי נאווי ורן בנימין. מי שכאמור עמדה בדרכה של ישראל למדליה היא דרום קוריאה, שהפסידה לאיטליה בחצי הגמר 1-2 בתום דרמה.

המשחק יצא לדרך באצטדיון דייגו מראדונה, אצטדיון בו ישראל ערכה שלושה משחקים, ולא ניצחה בו פעם אחת. וכמו במשחק נגד אורוגוואי, ניכר כי כר הדשא מצוי בתנאים קשים.

לאחר 19 דקות של משחק הכחולים לבנים עלו ראשונים ליתרון על לוח התוצאות, רן בנימין בביצוע נהדר מנצל הגבהה של חמזה שיבלי. שער ראשון של נבחרת ישראל במחצית הראשונה בטורניר.

היתרון לא החזיק מעמד זמן, ספק עבירה של עיליי פיינגולד ברחבה, אופק מליקה לא הצליח לעצור את בעיטת העונשין, 1-1 מהיר.

במחצית השנייה, לאחר פתיחה קצת מהוססת, ישראל נכנסה חזק לעניינים, כשהתקפה גדולה של ענאן חלאיילי וחמזה שיבלי הסתיימה בהחמצה גדולה של רן בנימין שיכל היה להבקיע את השני שלו. גם עומר סניור, חברו לקבוצה של בנימין, כמעט וכבש, אך שערו נפסל בצדק בגלל נבדל ברור.

שש דקות חלפו, וסניור ראה רק רשת באופן חוקי, לאחר מהלך מבריק של ענאן חלאילי שמצא באומנות את שחקנה של הפועל ת"א שהרשית לרשת הגבוהה, 1-2 שישראל ראויה לו.

הבחורים של אופיר חיים לא נשענו על היתרון המינימלי, וחמש דקות לתום הזמן החוקי היתרון הוכפל. ענאן חלאילי, מגיבורי הטורניר של נבחרת ישראל, מסיים את הטורניר כמלך שערי הנבחרת עם השלישי שלו לאחר הסטה של רן בנימין מכדור קרן, 1-3 ואף אחד לא יקח לנו את מדלית הארד המכובדת ביותר.

מאופיר חיים ועד לעוזרו איל גידרון, מתומר צרפתי ועד לעילי פיינגולד, מדור תורג'מן ועד לרוי רביבו, מעומר סניור ועד לענאן חלאיילי, כל שחקן ואיש צוות תרם את חלקו בצורה אינטגרלית להצלחה הזאת של נבחרת הנוער שריגשה את כולנו ושמה את הכדורגל הישראלי על המפה, בתקווה להמשכיות בטווח הארוך.

אלו היו 12 חודשים של עונג צרוף, מהניצחון על צרפת ועד לניצחון על ברזיל, מההפסדים לאנגליה ועד ההפסד לקולומביה, כל משחק של הנבחרת היה עונג לצפייה, ועם שיעורים לחיים שסייעו להמשך הדרך.

שינו זוארץ, יו״ר ההתאחדות לכדורגל בירך: ״לעשות היסטוריה בטורניר היסטורי זה בהחלט דבר שמעיד עד כמה גדולה ונדירה הנבחרת הזאת. המקום השלישי ומדליית הארד הם פרס ראוי וזיכרון שלא יישכח. התברכנו בנבחרת מלאה בכישרון, גאה, בעלת חוסן מנטאלי, עוצמתית, מאומנת לעילא ומאוחדת. נבחרת שבה לכל אחד יש מקום בהרכב ואף חיסרון או רעשי רקע לא יכניעו אותה. נבחרת שרבים משחקניה יפארו בעתיד הקרוב את נבחרות ישראל והכדורגל הישראלי.

אין זה מקרה שבכל משחק הלכה וגברה האהדה לנבחרת, לשחקנים, למאמן אופיר חיים, למנהל הטכני בוני גינצבורג, לכל אחד שהרכיב את השלם בכחול-לבן והוכיח לנו כי העתיד עוד לפנינו. הצעירים המבטיחים שלנו הפכו אהובים ונערצים בכל בית בישראל והחזירו פי כמה על כר הדשא. מי שהיו אתנו כאן בארגנטינה ומי שתמכו מרחוק זיהו היטב את המחויבות האדירה והרצון לאחד ולשמח. תודה גדולה להורים ולמשפחות על התוצרים הנפלאים שהעניקו לנו, על התמיכה והאמון. כל אחד מכם, הורים יקרים, ראוי למדליית זהב״.

אתר ג'וניורליג מברך את נבחרת הנוער של אופיר חיים על שנה הירואית ומדהימה, ועל הזכייה במדלית הארד במונדיאליטו בארגנטינה – אל אל ישראל!!!