ניב וקנין סופד לחברו הטוב שנפל בלבנון

החזית הצפונית במסגרת מבצע "שאגת הארי" גבתה קורבנות רבים, והביאה לכך שמשפחות נוספות הצטרפו למעגל השכול. אחת מהן היא משפחת כהן מלהבים, ששכלה את בן כהן ז"ל, בן 21 בנופלו. בן הותיר אחריו הורים – צביקה ושרית, ואחות קטנה- שי.

כהן היה אוהד מושבע של הפועל באר שבע, והקפיד להגיע לאצטדיון טרנר בכל הזדמנות. שמחת החיים שלו הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו והשפיעה על כל הסובבים אותו. האדומים מהנגב תפסו מקום מרכזי בחייו, עד כדי כך שבן ביקש כי אם יקרה הגרוע מכל – אלפים ילוו אותו בדרכו האחרונה כשהם לבושים בחולצות אדומות, וכך אכן היה.

ב-30.3.26 נפל בן יחד עם שלושה לוחמים נוספים – נועם מדמוני ז"ל, מקסים ארטנס ז"ל וגלעד הראל ז"ל. הארבעה נפלו במהלך היתקלות עם מחבלי ארגון הטרור חיזבאללה, בגזרה הדרומית של לבנון.

אחד מחבריו הקרובים ביותר של בן היה ניב וקנין, שחקן קבוצת הנוער של הפועל באר שבע. פער הגילאים ביניהם, של שלוש שנים, לא מנע מהם לפתח קשר עמוק – חברות אמיתית המבוססת על אהבה ללא תנאים, הן סביב הפועל באר שבע והן בחיים עצמם.

בחלקו השני של הפרויקט לרגל יום הזיכרון, "חלל אחד ביום", וקנין – שאף הקדיש צמד שערים לזכרו של כהן במשחק מול מכבי חיפה – משתף על הקשר המיוחד שנרקם ביניהם לאורך השנים ועל הרגעים האחרונים שלהם יחד.

ספר על הקשר שנרקם ביניכם.
"בן ואני הכרנו לפני כחמש שנים דרך בת הזוג שלי, שאחותה הייתה בת הזוג שלו, הייתי אז בכיתה ח', והייתי מגיע הרבה לבית שלה. יום אחד אחותה אמרה לי: 'ניב, התחלתי קשר עם מישהו, אני רוצה שתכירו' – ומשם התחיל סיפור אהבה שלא ייגמר לעולם. בכל פעם שהוא היה מגיע אל הבית של בת הזוג שלי, התחברנו יותר ויותר, עד שהרגשנו שאנחנו אותו בן אדם."

הוא יכל להסתכל עליי ולהבין ישר על מה אני חושב, משנה לשנה הפכנו לאחים בן היה מסוג החברים שנדיר למצוא היום, בכל השנים שאנחנו מכירים אין משחק שהוא היה לא צופה אין משחק שלא היה רושם לי בהצלחה אח שלי סומך עלייך, בשנה האחרונה אין משחק שהוא לא היה מגיע הוא היה חוזר מעזה לסופ״ש ובא למשחק שלי בשבת בן תמך בי ורצה שאני אצליח יותר מכל חבר שיש לי".

מתי קיבלת אינדיקציה ראשונית שבן אינו בין החיים?
"קיבלתי את ההודעה בלילה שהוא נפל, בשתיים בלילה דרך רומי בת הזוג שלו, באותו לילה הלב שלי נשבר. בחיים לא חשבתי שדבר כזה יקרה, בן היה הלוחם הכי נחוש בעולם, הכי חזק שיש וכל פעם שהוא היה נכנס לעזה וג׳נין דאגנו ממש, אבל בתוך תוכנו ידענו שהוא נלחם ועושה את כל מה שצריך וחוזר לבית"

אתה זוכר את השיחה האחרונה שערכתם ביחד?
"שלושה ימים לפני שהוא נכנס ללבנון, שיחקנו עם אח של בנות הזוג שלנו פיפ"א. כמובן שבאותו יום הוא פירק אותי 6-1, אמרתי לו "אני לא ברמה שלך" אבל תמיד הכחשתי את זה. אמרתי לו "בוא משחק אני מפרק אותך ותמיד הייתי מפסיד", שבוע לפני בהודעות הוא רשם לי שהחלום שלו זה לבוא למשחק בטרנר עם החולצה של שם המשפחה שלי מאחור".

מה לדעתך תכונת האופי שהכי בלטה בו?
"תכונת האופי שהכי בלטה בבן היא שתמיד לא משנה מה היה קורה, תמיד הוא שמח ותמיד היה לו חיוך על הפנים. הוא היה הבן אדם הכי גבר שהכרתי, החבר היחיד שבאמת סמכתי וידעתי שהוא לכל החיים תמיד היה מפנק וחושב על כולם"

מה המשמעות של ה"תואר" חבר שכול מסמלת עבורך?
"אני חושב שלהיות במקום שחבר כמו אח שלך שנפל בקרב זה הדבר הכי קשה בחיים. אני לא מצליח לקבל את זה ולא אבין את זה לעולם, אבל ממה שלמדתי מבן הוא היה רוצה שאגשים לו את החלום ואני אעשה הכל בשבילי שהוא יסתכל מלמעלה ויהיה מאושר, כי אני יודע שהוא רצה את זה מאוד בשבילי והוא היה אוהד שרוף של הפועל באר שבע".

אם היית יכול לחזור אחורה בזמן ולעשות איתו עוד דבר אחד אחרון, במה היית בוחר?
"הלוואי ויכולתי לחזור אחורה ולעשות איתו עוד הרבה דברים, אבל הדבר האחרון שהייתי רוצה זה לצאת למסעדה, לשבת ולצחוק ביחד. הייתי רוצה לראות אותו שוב ביציע ולרוץ אליו אחרי גול, אני לא אשכח אותו בחיים וכל הקריירה שלי תהיה מוקדשת לו, אני אהבתי אותו באמת אהבה שאי אפשר לתאר במילים.

אני יודע שהוא נמצא במקום טוב והכי גבוה שיש כי אין סיכוי למשהו אחר, אני רוצה שכולם ידעו מי זה בן כהן ואעשה הכל בשביל וזה ואנציח אותו בכל מקום בעולם. בהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד למשפחה של בן שהיא כבר משפחה שלי- צביקה, שרית ושי, אני אוהב אתכם מאוד, יש לכם חלק מאוד גדול אצלי בלב ואני מעריץ שלכם".

אתר ג'וניורליג משתתף בצערה של משפחת כהן ומחזק אותה, מי יתן ולא תדעו עוד צער.