ישנן דרכים רבות למניעת פציעות.
כשנדלקת נורה אדומה באוטו אנו נכניס אותו למוסך. באותו אופן יש להתייחס אל הגוף שלנו כשיש סימנים של כאב. הרי כאב אינו מיקרי. זאב מילר, ספורט תרפיסט, מעסה ספורט וחובש מד"א, מדבר על הפציעות הנפוצות אצל כדורגלנים ועל הדרכים להימנע מהן.

כדורגל הוא ספורט נפוץ בקרב ילדים. כולנו מודעים ליתרונותיו של הכדורגל הבריאותיים והנפשיים. אולם, לצד אותם יתרונות צריך לקחת בחשבון שילד שנהנה מהזוהר של הכדורגל- חשוף יותר מילד אחר לסכנות של פציעות. ולכן, כשעוסקים בספורט חשוב להקפיד על כללי זהירות, כדי להימנע מסיכונים מיותרים הכרוכים בפעילות ספורטיבית. פציעות ספורט עלולות לגרום נזק לשרירים, לפגוע בעצמות השלד, במפרקים, בגידים וברצועות.
זאב מילר, גידל דורות רבים של ספורטאים וכדורגלנים ב-15 שנות עבודתו במכבי ת"א בוגרים ובמחלקת הנוער. זאב מספר כי "מעסה הספורט הינו חלק מהצוות הרפואי ומבעליי התפקידים בקבוצה והוא מהווה רקמת חיבור בין השחקנים ליתר בעלי התפקידים וההנהלה בקבוצה בכל מה שקשור למצבו הפיזי והנפשי של השחקן".

זאב,
מה הן הפציעות הנפוצות אצל כדורגלנים צעירים?
"הפציעות
הן כאבי גדילה, נקעים בדרגות שונות בקרסול, מתיחות (קרעים) בדרגות שונות במערכת
התנועה(השרירים) בייחוד בשריך הירך האחורי, שריר ארבע ראשי ושריר התאומים. כשאני
מדבר על כאביי גדילה אני מתכוון לכך שכשהילד גדל ומתארך, העצמות גדלות במהירות רבה
יותר מהרקמה השרירית גידית אשר לה לוקח יותר זמן, ובתוספת של מאמץ גופני עצים –
יכול להיווצר מצב של לחץ גדול בגידים ובחיבורי הגיד לעצמות ושם יכולה להיווצר
פגיעה ודלקת חזקה שתגרום לחוסר יכולת של השחקן להתמודד עם הכאב ובהמשך ייאלץ
לפרוש.

בזמן של כאביי גדילה יש להפחית את הפעילות הגופנית אך לא להימנע ממנה לחלוטין. בחו"ל, יש יותר אמצעיים. שם מתאימים את האימונים והעצימות לשחקן באופן פרטי כבר מגילאי הילדים. וככל שהאימון והטיפולים מסביב יותר מותאמים אישית- כך רמת ההישגים הקבוצתית עולה. במועדון מכבי ת"א – כבר מגיל צעיר יש השגחה פרטית על השחקנים. ההורים צריכים להיות המבוגר האחראי וכשלילד כואב, שינוח, שיקבל טיפול ולא יחפש להמשיך באותו קצב כדי לפתוח במשחק".
האם
רוב הפציעות מתרחשות תוך כדי מגע של שחקנים אחד בשני?
"רוב
הפציעות קורות עקב טיפול ושמירה לא נכונה על הגוף וצרכיו, אי חימום השרירים לפני
פעילות ואי עשיית מתיחות טובה לאחר הפעילות המאומצת. וכן מחסור בנוזלים בגוף
ומחסור באנרגיה זמינה לגוף לשם פעילות מאומצת (מזון,סוכר ומלחים) ורמת אימון לא
מדורגת ומותאמת ליכולות האישיות של הכדורגלן.

הפציעות שקורות תוך כדי המשחק והמגע בין שחקנים הן הכי פחות נפוצות ובתחתית הרשימה. יש לזכור שכולנו מאבדים נוזלים במהלך היום, אך אנשים העוסקים בספורט לסוגיו מביאים את גופם למצבים קיצוניים יותר –החל באיבוד כמויות גדולות של נוזלים, דרך הזעה ועד לרמות גבוהות של מאמץ המצריכות פעילות תקינה של המערכות בגוף. לכן מי שעוסק בספורט זקוק ליותר נוזלים".

האם
חימום קצר מדי לפני העלייה למגרש הוא גורם לפציעות?
"חימום
טוב לפני משחק חשוב מאוד מבחינת הכנת הגוף למאמץ ומניעת פציעות, יש להקפיד על כך
ולייחס לכך חשיבות גדולה. אין ספק שיש לעבוד ולחמם את כל הגוף ובייחוד את חלק הגוף
התחתון שעובד יותר קשה בכדורגל. ואגב, גם חימום טוב לא בהכרח יעזור שהשרירים לא
יתפסו".

באילו
מקרים כשכואב על השחקנים לגשת לרופא ובאילו מקרים מספיקה מנוחה?
"כאב הוא
רק אחד הפרמטרים לפגיעה ובהרבה מאוד מקרים מדובר בעומס שרירי ולא בהכרח מפגיעה
ברקמות. לשאלה אם לפנות לרופא או לא, יש לתת מקום להחלטת הצוות הרפואי של הקבוצה
ספורט תרפיסט, פיזיו תרפיסט ומאמן הכושר. בכל מקרה כשחשים כאב, חייבים להפסיק
להתאמן. בכל פציעה רצוי לטפל ולהאט תהליכים ולתת את כל העזרה האפשרית בהתאם לסוג
הפציעה. כמובן שמי שעשה למשל קרע חלקי ברצועה צולבת בברך יתעלם בכוח וימשיך לשחק
עלול לגרום לקרע מלא".
האם
הסיכון לפציעה משתנה בהתאם לתפקיד השחקן על המגרש?
"לא משנה
באיזה תפקיד השחקן משחק על המגרש בהקשר לסיכון הפציעה".
לאיזה רופא
פונים במקרה של פציעות ספורט?
"במגוון
פציעות הספורט יש סוגים רבים של פציעות. אם לא מדובר בצורך של התערבות כירורגית
מיידית יש לפנות בדרך כלל לאורתופד ורצוי למי מהם שמתמחה בספורט".

האם יש דרך להימנע מפציעות?
"ישנן הרבה דרכים למניעת פציעות ולהורדת הסיכוי להיפצע תוך כדי פעילות ספורטיבית:
א. יחידות אימון הדרגתיות ומותאמות ליכולות של השחקן ולדרישות ממנו.
ב. הקפדה יתרה וחשובה על תזונה בריאה ומגוונת ושתייה מרובה באימונים ובכל שעות היום.
ג. הקפדה על שעות שינה מספיקות ומספקות לשם בניית הכושר, מסת השרירים והתאוששות רקמות השריר ממאמץ בדרגת עצימות גבוהה.
ד. חימום שרירים והנעת מפרקים לפני אימונים ומשחקים ומתיחות משמעותיות לאחר הפעילות וכן עבודה עם גליל עיסוי בסוף האימון/משחק.
ה. תרגול יומיומי על "בוסו","פיתה"(כרית לשיווי משקל) או כל אמצעי אחר המדמה מצב של חוסר שיווי משקל וזאת לפחות 5 דקות על כל רגל, כל יום !
ו. טיפולי עיסוי ספורטאים על בסיס קבוע אחת לשבועיים/שלושה להורדת עומסים והקטנת הסיכוי לפציעות בעקבות עומס יתר. בגילאי נוער ובוגרים – על בסיס קבוע לאחר כל משחק”.
לסיכום
הנושא, אני טוענת שהגוף שלנו הוא מכונה משוכללת וקיים הצורך לשמור עליו מפציעות
כדי שנוכל להמשיך ולככב על המגרש. כשאנחנו מעמיסים עליו מאוד במקביל לתהליכים
פיסיולוגיים טבעיים שמתרחשים בו – חשוב מאוד עד חובה להזין אותו מחדש, אם זה באוכל,
שתיה או טיפולי התאוששות בשיגרה. ואם כבר הגענו למצב שכואב – יש להנמיך את הקצב
ולטפל – גם אם זה אומר שנאלץ לא לפתוח במשחק הקרוב, לא לשחק ואפילו אם נאבד את
מקומנו בהרכב.
להישמע לגוף- זהו הכלל הראשון בהתמודדות עם פציעה!
*חשוב לציין כי שחקנים אשר מבוטחים בביטוח הספורטאים של חברת "אנשים" זכאים להחזר כספי על הטיפולים. לפרטים נוספים חייגו
