מהי תקופת ההכנה הדרושה עם תום הסגר?

לדרור שמשון ניסיון רב שנים כמאמן כושר גופני בליגת העל ובעבודה עם נבחרות ישראל. דרור מדבר על תקופת ההכנה מרגע החזרה למגרשים ועד העלייה לכר הדשא למשחקים. הוא מבדיל בין המרכיבים עליהם צריכים לעבוד בחטיבה הצעירה לבין המרכיבים עליהם צריכים לעבוד בחטיבה הבוגרת. ומוצא דרך ליישר קו כדי שכל השחקנים יתחילו מנקודה שווה.

דרור שמשון בדעה מקצועית – מהי תקופת ההכנה הדרושה עם תום הסגר (ליאור מוסקו)

תקופת הקורונה ובעקבותיה הפגרה שנכפתה עלינו, היא תקופה מורכבת ולא שגרתית עבור כל ספורטאי. יש לזכור שספורטאים מקיימים שיגרת אימונים קבועה במהלך השנה, כאשר ההפסקות והפגרות מתוכננות מראש וכך חלוקת העומסים אף היא קבועה מראש ועוזרת לשמר את גופו של השחקן המשמש ככלי עבודה המרכזי שלו.   

במקרה של הקורונה, מרבית הנפשות הפועלות לא חוו חוסר וודאות כל כך גדול ביחס לספורט שלהם. גם אם הצוותים המקצועיים רוצים להיערך לכל תרחיש עם תוכנית להמשך – תוכנית יומית, שבועית, חודשית, או שנתית (מכיוון שאין ספק שיש צורך להתאים ולתכנן את החזרה לשגרה של הספורטאים) – הרי שהכל לוט בערפל ואי אפשר להיערך בשל הסיבה שלא ידוע מתי כל זה יקרה.

חלק מהליגות כבר הספיקו לשמוע את שריקת הפתיחה, והחלק השני והצעיר כבר היו ברמת מוכנות גבוהה, ורגע לפני שהניחו את רגלם על כר הדשא- נשרקה השריקה המאיימת לסגת לאחור. והילדים, שזמן קצר קודם עזבו את הסמארטפונים, נאלצו לחזור אל המסכים.

השחקנים למעשה נאלצו לעצור את האימונים ולשמור על כושר לבד. במצב זה חשובה מאוד האחריות האישית של כל ספורטאי, היכולת שלו לשמור על מסגרת ולדאוג שהנסיגה בכושר הגופני לא תהיה גדולה מדי, כדי שיוכל לחזור לפעילות קבוצתית בקלות וללא תקלות.

דרור שמשון מבכירי מאמני הכושר בארץ – אליפויות וגביע המדינה עם הפועל ב”ש (ליאור מוסקו)

בניסיון לקבל מידע על החזרה לשגרה והזמן שיצטרכו המועדונים להתאמן לפני חזרתם למשחקים, פניתי אל המאסטר בתחום- דרור שמשון מאמן הכושר הגופני של מכבי חיפה. דרור שימש ב-5 השנים האחרונות מאמן כושר בהפועל ב”ש מחזיקת הגביע 2020 ואלופת המדינה 2016/17/18. הוא שימש כמאמן כושר גם בנבחרות ישראל (הלאומית והאולימפית) והוא מרצה שנים רבות בקורסי מאמנים ובמסגרות נוספות.

דרור, האם יש נוסחת קסם להחזרת שחקנים לכושר משחק מהיר בלי שיגרמו להם נזקים בשל החזרה המהירה?
“כמובן שלא קיימת נוסחת קסם – אלא רק תכנון קפדני, הכולל בניה הדרגתית מחודשת של כל מרכיבי הכושר הגופני, לאחר הפגרה הזאת שנכפתה עלינו. תכנון של עומסים והתאוששות מקבל עתה משנה תוקף בגלל התקופה המורכבת והמאוד לא שגרתית”.

תכנון של עומסים והתאוששות מקבל משנה תוקף כעת (ליאור מוסקו)

כיצד ניתן לזהות מי עבד חזק בפגרה ומי שיחק בכאילו?
“הבשורה הטובה היא שאנחנו משתפרים מדור לדור. אני נתקל ביותר ויותר ספורטאים צעירים שהם מאד מודעים ובד”כ מאד מקצועניים ואחראיים. ולכן סביר להניח שרובם מבינים את חשיבות העבודה האישית בתקופת הפגרה והפער שעלול להתפתח אם הם חלילה לא ישקיעו. ברור שאנחנו כצוות מקצועי נמצא את הדרך לבחון את היכולות שלהם (טסטים) ונסיק את המסקנות בהתאם”.

מהו פרק הזמן האידיאלי להתכונן למשחקים מרגע הרמת השאלטר והחזרה למגרשים?  האם יש הבדל בפרק הזמן בין החטיבה הצעירה לחטיבה הבוגרת?
“כמובן שהכול תלוי באורך הפגרה. לרוב תקופת הכנה בקיץ כוללת בין 4 ל – 6 שבועות שנדרשים כדי לייצר בסיס גופני טוב בשילוב דקות משחק ומשחקי אימון. במקרה שלנו – לא תהיה שום ברירה – אלא לסמוך על השחקנים שיכינו את עצמם באופן אישי (ריצות / חדר כושר / אימונים ספציפיים) ואז נזדקק לשבועיים -שלושה נוספים במסגרת הקבוצתית כדי להשלים את ההכנות.

שבועיים שלושה יספיקו להשלים את ההכנות טרם חידוש הליגות (יוסי ארי פרץ)

ישנם שני מרכיבים חשובים עליהם צריך להתבסס בשבועות הקרובים והם:
1. סבולת + כוח הכוללים: ריצות נפח / ריצות בקצבים שונים / אינטרוולים (אפשר גם על הליכון / אופניים) וכמובן תרגילי חיזוק ומניעת פציעות.
2. לא פחות חשוב, להשאיר בכל תוכנית אימונים מקום גם לתרגילים ספציפיים (זריזות/קואורדינציה, כוח מתפרץ) וכמובן עבודה עם הכדור = טכניקה!!!

חשוב לציין את ההבדל בין שחקן צעיר (גילאי 14 – 10) שצריך לתת יותר דגש על החלק השני – תרגילים ספציפיים. לבין שחקן בוגר (17 – 16 ומעלה כולל בוגרים) שצריך לתת יותר דגש על החלק הראשון – סבולת + כוח. ובכל מקרה בכל תקופת הכנה – יש שילוב בין שני החלקים הללו”.

קיים הבדל בדגשים בין שחקנים צעירים לבוגרים יותר (יוסי ארי פרץ)

כיצד מועדון ייאלץ להחזיר את שחקניו לאימונים- בכל הכוח? או בהדרגה?
“שניים מהעקרונות החשובים ביותר במערך שלנו. הראשון, בניה הדרגתית וסבלנית עד כמה שניתן. השני, בנייה פרטנית – חלוקה לקבוצות עבודה / תשומת לב ייחודית לשחקנים מסוימים בהתאם לגיל / תפקיד / רקע גופני”.

כל הקבוצות כבר היו בתוך העשייה (לחלקן החלה הליגה, חלקן הספיקו לשחק רק בגביע  חלקן היו רגע לפני שריקת הפתיחה). האם עצם העובדה שהשחקנים כבר היו מוכנים לליגה ואז נסוגו אחורה –גרועה יותר ממצב שהשחקנים אחרי פגרה ולא בכושר?
“המצב אינו אידיאלי – על כך אין עוררין. אנחנו בספורט המקצועני אוהבים להתבסס על יעדים כמו: פגרות / תקופת הכנה / תקופת משחקים וכו’. הפגרה שנכפתה על כולנו ככה פתאום, כמובן לא נוחה כי היא לא הייתה בתכנון, אבל בהחלט אפשר לייצר תהליך זהיר, פרטני ומדויק – ועל בסיס זה ליישר קו לכולם ולהחזיר אותם בחזרה למצב גופני טוב, מוכנים לדקות המשחק שיגיעו בקרוב – כך אנחנו מקווים” .

ניתן לייצר תהליך זהיר, פרטני ומדויק לחזרה למגרשים (יוסי ארי פרץ)

כאבי שרירים ופציעות לאחר חזרה לאימונים – כיצד ניתן להימנע?
“אין כמעט משהו שלא נאמר בעשור האחרון בנושא של פציעות ספורט. נושא מעניין ומרתק עליו נערכים דיונים בפורומים הכי מכובדים באופ”א, ועדיין לצערנו אף אחד לא מצא פתרון מוחלט. כלומר, פציעות ספורט תמיד היו קיימות וגם יהיו למרבה הצער בעתיד. המטרה שלנו בספורט המקצועני היא להקטין את מספר הפציעות, ולשפר את תהליכי ההכשרה והשיקום של השחקנים הפצועים כדי שיחזרו מהר לפעילות קבוצתית. חשוב לציין שלא כל כאב שרירים הוא פציעה – לעיתים זאת תגובה נורמאלית והגיונית וחשוב ללמוד להתמודד איתה”.

חשוב לזכור כי רק שמירה על חיים ספורטיביים תביא להישגים. אתר ג’וניורליג מאחל לכולנו חזרה מהירה לשגרה ולמגרשים.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
Close